הטרגדיה של המיניות הזוגית – "חצי מין"

מאת: סמדר מילר

הוא סופר בייאוש את מספר הפעמים שעשו סקס בשנה האחרונה. לא מבין איך ההבטחה הגדולה של תחילת הקשר התנפצה לו, ואיך מצא את עצמו לכוד בזוגיות עם הרבה פחות מין ממה שהוא צריך ורוצה. מרגיש נעלב ודחוי ומושפל. מנסה בכל דרך, מכל כיוון ונדחה שוב ושוב. מתחיל לפתח כעס ושנאה כלפיה, נוקם בה בקטנות, בכל מיני דרכים מטופשות.

היא מרגישה חסרת אונים. היא פשוט לא רוצה. מה, שתאנוס את עצמה? שתסכים בשעה שהגוף שלה מסרב? זה מה שהיא עשתה בהתחלה וגרם לה להרגיש נורא. הוא כביכול הכי סבלני וקשוב, ועדיין – המגע שלו מביא לה ת'סעיף. אולי משהו לא בסדר איתה? עם המיניות שלה?

היא מרגישה אשמה ומרחמת עליו, וגם פוחדת שיחפש פתרונות בחוץ.

ככל שהוא מבקש יותר – היא נסגרת יותר. עמוק בפנים היא מפסיקה להעריך אותו. עמוק בפנים היא מלאת זעם כלפיו, שמתפרץ מדי פעם, על איזו שטות.

כמעט כל זוג שאנחנו פוגשים חי בווריאציה כלשהי של הטרגדיה הזו. (לפעמים בהיפוך תפקידים – האישה רוצה והגבר נסגר ונמנע).

טרגדיה זו מילה קשה, אני יודעת. ועדין זה מה שזה בעיני – כששני בני זוג אוהבים וטובים, שממש רוצים לעשות טוב זה לזו ולעצמם, מוצאים את עצמם ממולכדים ככה סביב המיניות. יש 100% כוונות טובות, ועדיין זה הולך ומסתבך, ומה שאמור היה להיות גן-עדן של אהבה, הופך לזירת קרב כאובה.

מעניין לעשות מחקר ולגלות את הקפי התופעה. אני מתערבת על 80% מהזוגות, לפחות.

האם זו גזרת גורל? האם זה נגזר מההבדלים הפיזיולוגיים בייננו? האם זה פשוט לא נועד לעבוד לאורך זמן?

בוודאי שלא.

אנחנו אולי זוג צעיר ו"זה לא חכמה", אבל אחת לכמה זמן אנחנו פוגשים זוגות וותיקים ואפילו וותיקים מאוד, שהמיניות שלהם משגשגת. קל לזהות אותם – הם מאוהבים. כשזה עובד, האהבה מתחדשת כל הזמן.

ומה יש שם? מה הסוד? זה לא שהם טובים מאחרים, הם פשוט השלימו את החסר. למה הכוונה?

תארו לעצמכם שהייתם מזמינים באי-ביי חץ וקשת, ומקבלים בדואר רק חץ. מעצבן, נכון?

מה כבר אפשר לעשות עם חץ? מממ… כל מיני דברים, אבל לא את הדבר הזה שבשבילו יש חץ וקשת. הייתם מרגישים מרומים, לכל הפחות.

זה הסיפור עם המיניות שלנו. קיבלנו חצי.

התרבות שלנו מכירה רק חצי סיפור, חצי תשובה לשאלה: מהי מיניות אנושית בריאה, מצמיחה וברת קיימא?

העניין הוא שאנחנו אפילו לא יודעים שקיבלנו חצי. אנחנו חושבים שזה השלם והוא פשוט… לא עובד לנו.

אנחנו מכירים רק את החצי ה"חיצי" – הזכרי. ממוקד מטרה, מהיר, ישיר, חד ומצומצם.

מי שהאנרגיה הזכרית דומיננטית בו ( לרוב גברים, אבל כאמור יש גם מקרים הפוכים) מסוגל להסתפק בחצי הזה, אבל עבור מי שמאפיין באנרגיה נקבית, סוג כזה של מיניות הוא פגיעה של ממש, גם כשנעשה מתוך הכוונות האוהבות ביותר.

מיניות קשובה חוקרת ומשיבה אלינו את החצי החסר. רוב הזוגות שאנחנו מלווים מופתעים לגלות שיש בכלל עוד חלק ושהם חיו עד היום עם חצי מיניות. כל ההגדרה של "מעשה האהבה" משתנה. שפה חדשה נולדת. זה מרגש עד מאוד. אפשר להספיק להתגושש, להילחם ולכאוב, ולהתחיל, סוף-סוף, לעשות אהבה.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s