חודש: דצמבר 2016

זה דורש אומץ להקשיב, נסו פעם לשבת עם חבר ורק להקשיב לו. נסו לא להביע את דעתכם. נסו לא למלא את השקט שנוצר כשהוא לא מדבר. רק הקשיבו. כשהוא לא מדבר הקשיבו לשקט. הקשיבו לנשימה שלו, הקשיבו לנשימה שלכם. הקשיבו לקולות בתוך הראש שלכם. על מה אתם חושבים? האם אתם שלווים? האם אתם נבוכים, חסרי סבלנות? תנו לזה להיות. חכו רגע לפני שתדברו.

שימו לב שאלה שמדברים כל הזמן כדי למלא את השקט במילים הם הפחדנים הכי גדולים. רק שלא יהיה שקט ויגלו שאני בעצם לא כזה גיבור/חזק/יודע…

אתה חושב שאם אתה שותק ולא עושה משהו אז אתה בעצם אומר – אני לא יודע. ואם אתה לא יודע, אז מה אתה שווה? אם אתה לא יודע במיטה אז היא תזרוק אותך ותיקח מישהו שכן יודע.

להסכים להיות לא יודע

וזו המהות של מיניות קשובה – להסכים לאפשרות שאתה לא יודע. להסכים לא לדעת זה נוגד את כל מה שהחברה מלמדת אותנו. אם אתה לא יודע, תלמד, תקרא ספרי הדרכה, תלך לקורס. אל תיכנס למצבים שלא תדע איך להתמודד איתם. תכנן מראש, הסק מסקנות, למד מהלקחים. והנה, אני מופיע מולך ואומר לך משהו אחר. שמוט את הידיעה! הייה טמבל! דע להרגע, להשקיט את המחשבות, את התוכניות, שכח מהאסטרטגיות, מהמטרות ומהיעדים והקשב.

האם אתה מוכן להסכים לאפשרות שאתה לא יודע איך לענג את בת הזוג שלך, למרות שאתה איתה כבר לא מעט שנים? האם אתה מוכן לאפשרות שאתה לא יודע איך לגרום לה להגיע להרפיה מוחלטת, לאובדן שליטה ולאקסטזה במיניות? האם אתה מוכן לאפשרות שאתה לא מכיר את גבולות המיניות שלך עצמך? האם אתה מוכן לאפשרות שהיא בעצמה לא יודעת מה היא צריכה? האם אתה מוכן להיות? רק להיות?

ביננו, אתה באמת לא יודע ואין אף אחד שיודע. יש רק את הרגע שיודע. אז בוא נעצור  את כל הידיעות ונקשיב לרגע. מה יש לו לומר?

איך מקשיבים לרגע?

כדי להקשיב לרגע יש לשהות בו בחוסר תגובה וחוסר עשייה. רק להיות. למי שמתרגל מדיטציה זה מאוד מובן ולכן אני ממליץ לכולם לתרגל מדיטציה. במדיטציה יושבים בחוסר עשייה ומתבוננים. הנה עולה מחשבה…וחולפת. הנה עולה רגש – עצב, כעס, שיעמום, חוסר סבלנות, ציפייה, אכזבה, קנאה… בכל רגע עולה בנו רגש. יש כאלה שמפחידים אותנו, יש כאלה שמחלישים אותנו. רגשות בלי סוף. אנחנו מכונה שמייצרת מחשבות, רגשות ופעולות כל הזמן. כפתורים נלחצים ואנחנו מגיבים.

הקשבה מאפשרת להתנתק מהתגובה האוטומטית. עולה מחשבה והנה עולה רגש אבל התגובה לא מגיעה מיד. אתה שוהה ברגע הזה. חווה את הרגש וגדל. חווית הרגש כשלעצמה היא היא ההתרחבות. היא היא הגדילה. המיכל גדל וכך היכולת להכיל את הרגש הזה. ילד לא יכול להכיל רגש ולכן הוא מביע את הרגשות שלו מיידית  – רגע צוחק, רגע בוכה, רגע כועס, שובר משהו, שוב צוחק וכך עובר מרגש לרגש. תסתכלו פעם על ילד ותנסו לדמיין מבוגר שמתנהג כך. זה נראה כמו משוגע!

התגובה האוטומטית היא ההרגל

זאת הסיבה שהמיניות שלנו מתחילה להיות משעממת, לקונית, מונוטונית, שגרתית וכדומה. זאת הסיבה שבגללה אנחנו כבר לא רוצים מין. רוצים רק סקס. לפרוק ולהמשיך הלאה. המיניות הפכה להיות אמצעי לפורקן רגשות מצטברים שאנחנו לא יכולים לשאת יותר. הבעיה היא שזה פורקן לרגע. זה לא באמת פותר את הבעיה שאנחנו לא יודעים להכיל רגש או לנהל רגש.

כשאני נזכר בפעמים הראשונות שלי עם אישה, הפעמים המתוקות ביותר היו הטרום מיניות. שעות של נשיקות. שעות של ליטופים. שעות של החזקת ידיים. אינסוף תחושות ורגשות. היתה שם הקשבה. היתה שם אי – ידיעה. לשם אני רוצה לחזור. ואיך חוזרים לשם? עוצרים את כל הפעולות, את כל התגובות. מפסיקים את ההרגל. עוצרים ומקשיבים. אני רוצה להקשיב לתנודות הקלות ביותר. אני רוצה להיות נוכח בתחושה של מגע העור בקצות אצבעותי. לחוש את המרקם, הטמפרטורה, הדופק, הנשימה.

אני רוצה לתת לעצמי להתרגש, לתת ביטוי לרגשותי. לזהות אותם. אני רוצה להיות נוכח כשהדברים הקטנים קורים. לא לפספס אותם. כשאני נע מהר בביטחון של ידיעה אני מפספס את כל מה שקורה כאן ועכשיו.

מה הפרס?

או במילים אחרות בשביל מה לי כל זה? אני מעדיף לדעת מאשר להיות באי-ידיעה. אני רוצה פורקן. בשביל מה כל ההקשבה הזאת? הפרס הוא הגדילה, ההתרחבות וחוויה מינית ממרכזי אנרגיה גבוהים יותר. מענה מיידי לדחף מיני ופורקן משאיר אותנו במרכז אנרגיה ייצרי, חייתי, ילדי שדורש סיפוק מיידי. אין בזה רע אך אם אנחנו מבקשים לחוות מיניות ממרכזי אנרגיה גבוהים יותר, ההקשבה היא הדרך לשם.

שהייה בנוכחות ובהקשבה מאפשרת לחוות את הרגשות. כשאנחנו לא מגיבים לרגשות יכולת ההכלה שלנו מתרחבת מעצם השהייה. זיכרו שתגובה לרגשות היא בדרך כלל הימנעות משהייה ברגש. בעוד שפריקה משאירה אותנו במרכז האנרגטי הנמוך, התרחבות מאפשרת לנו לעלות למרכז אנרגיה גבוה יותר מהמרכז המיני, החייתי אל מרכז של רצון, הגשמה, ייעוד. החוויה המינית ממרכז אנרגטי זה שונה לגמרי.

כך הופכת המיניות לחוויה של התעלות במעלה מרכזי האנרגיה השונים שלכל מרכז האיכות המיוחדת שלו. גילוי של עולם חדש שלם של הנאות שלא היו נגישות קודם.

פרס נוסף הוא חיבור טוב יותר בין הנשי לגברי. בעוד שגברים מסוגלים לפרוק מהר, לנשים לוקח זמן להגיע לסיפוק. כשגבר מעלה את רמת הנוכחות שלו, השהייה וההקשבה שלו הוא מאפשר לאשה יותר זמן וכך הוא שוהה איתה יותר זמן במסע המיני שלה. נשים מעריכות מאוד את המחווה הזאת מצד הגברים. גבר שגובר על ייצרו, ושוב אני אומר, לא על ידי מאמץ, אלא על ידי שהייה פשוטה והקשבה, הופך להיות בסיס יציב להתעלות המינית של האשה ובכך הוא רוכש את אמונה.

בחוייה האישית שלי אני מרגיש הכי גבר כשהאשה שאיתי מאמינה בי וסומכת עלי. אשה שיכולה לסמוך על הגבר שלה יכולה להתמסר לגמרי לנשיות שלה ולבטא אותה באופן מלא, חופשי ופראי. אשה משוחררת במיטה היא אולי הדבר היפה ביותר שגבר יכול לזכות לקבל בעולם הזה.

ואולי חלקנו, הגברים עדיין פוחדים מהאשה הפראית הזאת… על כך פוסט נפרד בהמשך…

לסיכום

1. הבסיס להקשבה היא להסכים לא לדעת
2. הקשבה היא כלי להתפתחות והתעלות
3. הפרסים למקשיבים הם התפתחות ונימפה במיטה!

בהצלחה!

גברים בדרך כלל אחוזי אימה מלשאול את האשה שלהם מה שלומה. בייחוד אם הם רוצים סקס.
החישוב הפשוט הוא שאם אני אשאל אותה עכשיו, כשאני רוצה סקס, מה שלומה, היא תענה לי באריכות ואני אצטרך להקשיב ואז יעבור לי החשק ואתעייף ולא יהיה סקס.
יותר מזה, הדיבורים שלה בטח יעצבנו אותי, כמו תמיד ויורידו לי את כל החשק המיני, אז למה לשאול. נלטף אותה קצת, היא תתגרה ואז נוכל לעשות סקס זריז וללכת לישון.

לכאורה לוגיקה פשוטה ונכונה. אבל יש דבר חשוב מאוד שגברים לא מבינים. אשה שלא דיברה בחוץ מדברת בפנים.
כלומר, היא מדברת את אותה שיחה שלא דיברת איתה בתוך הראש שלה וזה מפריע לה להתעוררות המינית.
יותר מזה, היא חושבת, למה הוא לא שואל אותי את הדבר הזה והזה, הוא לא רואה שזה מטריד אותי? הוא לא רואה אותי?
ואז היא חושבת איזה אגואיסט האיש הזה. כל מה שמעניין אותו זה סקס ואני בכלל לא מענייינת אותו. זה מעליב. ואז היא נסגרת.

היא נסגרת ואתה לא מבין מה קרה. ואז אתה חושב, מה כבר עשיתי. ועוד אותה חושב, אני לא מבין אותה. בעוד שאם תחשוב טוב טוב ותתבונן על המהלך שעשית אתה בטח תבין. מראש לא רצית לדבר איתה כי חשבת שהיא תחפור לך והסקס שכל כך רצית לא יקרה
ועכשיו מה קרה. לא רק שלא קיבלת את הסקס שלך, עכשיו היא גם סגורה בפניך, אולי אפילו דוחה אותך, אתה לא מבין למה. מתחיל לפתח דיבור פנימי של היא אף פעם לא…. והיא לא נותנת לי.. ואני רוצה יותר ממנה .. ואיך אפשר ככה וכו' וכו'

אשה שנסגרת כך שוב ושוב מחוסר הקשבה, מאבדת אמון באיש שלה ומתייאשת. לעורר אותה מינית יהיה משימה קשה כי הסגירות הזאת מצטברת והופכת לתגובה אוטומטית, להרגל.

איך היה נראה כל הסיפור הזה אילו היית מתעניין בה ושואל מה שלומה. היא בוודאי הייתה שמחה ששאלת, שהתעניית בה. שיצאת מתוך עצמך ובאת עד אליה. נשים מאוד מעריכות את זה.
ואז היא הייתה מספרת לך. נכון, יכול להיות שהיא היתה מספרת לך באריכות, אך צריך להבין ולדעת שכשאישה מספרת לך אודותיה היא למעשה מכניסה אותך לתוך עולמה הפרטי. היא משתפת אותך. השיתוף יוצר קירבה. אתה מגלה אותה. איך ומה היא חושבת, איך היא מרגישה. אתה מגלה דברים על עברה, ועל הדרך שבה היא מסתכלת על העולם. כל כך הרבה מידע מרתק ומקרב. אפשר להתאהב בה מחדש כשהיא מספרת לך משהו ולא חשוב מה.

אשה, כשהיא משתפת אותך, היא מרגישה קרובה אליך. היא מרגישה שהיא יכולה לסמוך עליך. היא נותנת בך אמון.
אשה, כשהיא סומכת עליך היא נפתחת אילך, פיזית ממש, ומרפה.

אם תגע בה בעדינות בזמן שהיא מספרת לך, למשל תשים יד על הירך, או על הכתף ותחליק אותה כלפי מטה, תזיז לה את השיער מהפנים, תנועות עדינות… זה יפתח אותה עוד יותר.

כשהיא סומכת עליך ומרפה וגם מקבלת ליטוף עדין ואוהב היא רוצה להתקרב עוד. עכשיו יש סיכוי לקבל את מה שרצית בענק.
עכשיו זה בא ממנה, היא זאת שרוצה אותך. מה יותר נפלא מזה?

וגם עכשיו, אם תוכל לשמוט את המטרה שלך, שהיא סקס סקס וסקס תוכל ללכת איתה לאט, להמשיך להקשיב לה, לנשימות, לקולות, לתנועות הגוף גם עכשיו הקשבה תסחוף אותה ואותך למקומות טובים יותר ממה שיכולת לדמיין בחשיבה הרגילה שלך על סקס.

מבחינתי אני יכול לחלק את החיים שלי לחיים שלפני והחיים שאחרי המיניות הקשובה. בחיים שלפני היה לי רעב תמידי לסקס.
רצוי כל יום, רצוי שבסופו אבוא על סיפוקי.
לא ידעתי שובע בדיוק כפי שהתמכרות ניתן להשביע רק לרגע ואחר כך היא שוב מרימה ראש.
לאחר שהגעתי לסיפוק הרגשתי ריחוק וכל מה שעניין אותי זה להסתובב לצד השני ולישון
ומה בקשר לסיפוק שלה, כבר נראה, תלוי אם יהיה לי כח לעבוד קשה.
כמובן שחוויתי הרבה תיסכול, כי עם גישה כזאת בת הזוג שלי הייתה נסגרת ולא ממש שמחה להענות לבקשותי שעם הזמן הפכו להפצרות ותחנונים.
הפוזיציה הזאת של המתחנן לא נעמה לי כל כך. פיתחתי כל מיני אסטרטגיות כדי לגרום לה להסכים.
המצב הזה גרם להרבה מתח ותסכול גם אצלי וגם אצלה כי זה הפך להיות מצב שאני כל הזמן רוצה והיא רק לפעמים בוחרת לתת.

המעשה, המכונה אקט, היה קצר, ענייני, ממוקד מטרה.
המשחק המקדים היה המהיר ביותר האפשרי.
אני לא אגזים אם אומר שהרבה פעמים האוירה היתה – בוא נגמור עם זה כבר…
ומה לגבי גיוון?

לא צריך! מה שעובד לא נוגעים!

היא היתה באה על סיפוקה כל פעם באותן שתי דרכים וכך גם אני..
היום, לאחר גילוי המיניות הקשובה הסקס הפך להיות "מעשה אהבה" וזה לא רק עניין של סמנטיקה.
היום יש זמן והרבה סבלנות, אפילו אם יש רק רבע שעה.
מעשה האהבה יכול להתפרס על יום שלם ואפילו על ימים.
"המשחק המקדים" הפך להיות גם הוא מעשה האהבה בעצמו ולא משהו שעושים בשביל להשיג משהו.
היום אני לא מבקש ובוודאי לא מתחנן.

מעשה האהבה נובע מתוך ריקוד משותף של כבוד הדדי, הערכה, התעניינות, חברות, סבלנות, חיזור והקשבה. מה שקורה במעשה האהבה לא ידוע לי מראש, אין לי תכנית ואני תמיד פתוח להיות מופתע.

מעשה האהבה הקשוב הוא מסע של גילוי וריפוי.

למדתי לוותר על המטרות כי הבנתי שכשאני ממוקד במטרה אני "מרוויח" רק אותה ומפספס המון בדרך אליה.
למדתי שיש עונג והנאה גדולים יותר מבלי ה"סיפוק" שמרוקן ומרחיק הרבה פעמים (וגם, אם להיות כנים, לא ממש מספק).

למדתי שכמו בשוקולד לא חייבים בכל מפגש מיני לחסל את כל החבילה. אפשר ואף רצוי קוביה מתוקה בכל פעם.

למדתי שאני לא צריך להסתמך על ידע וטכניקות ומכשירים כי בחיבור ביני לאהובתי ישנו ידע יקר אדיר שנובע מתוך הביחד שלנו ושלא ניתן ללמוד אותו בשום מקום.

למדתי לסמוך על המאהב המושלם שאני בכל פעם שאני אוהב בהקשבה.

אני חושב כמה דרך עשיתי מאז. כמה השתניתי וגדלתי. כמה ההקשבה הפשוטה שינתה את חיי ואת הגישה שלי למיניות ולהפך, כמה המיניות הקשובה משנה את הגישה שלי לתחומי חיים אחרים ולמערכות יחסים.
יכול להיות שהמעבר למיניות קשובה מאתגר מעט כי הוא דורש בהתחלה ויתור על הישן, ויתור על ההרגל.

במידה מסוימת זה עשוי להרגיש כמו גמילה…אבל התגמול על השינוי הזה גדל כל הזמן ומשתבח ומשפיע אדוות על כל תחומי החיים.

אני מאמין שמיניות קשובה היא שער לעונג, ולריפוי אמיתיים.

מיניות קשובה – מאיפה מתחילים?

נשיקה, למשל, מאיזה רגע היא מתחילה, האם ממגע השפתיים של זה בשפתיה של זו?

אני לא מדבר על נשיקת לילה טוב, להתראות שיהיה יום טוב, הי מותק, וכו' וכו'

מדובר בנשיקה רומנטית, אוקי?

מה קרה לפני הנשיקה? איך בכלל הגענו למצב הזה שהשפתיים נפגשות?

קודם העיניים נפגשו בתשוקה….

רגע רגע רגע, ומה קרה לפני זה?

אהה, כן, זה התחיל מזה שהם התיישבו לאכול ארוחת ערב שהוא הכין הפעם

זה ריגש אותה.

ואז הוא שאל אותה ברוך מה שלומך מתוקה שלי

ואחרי התלבטות קצרה היא סיפרה לו משהו שקרה היום בעבודה עם חברה…

הוא ממש הקשיב לה.

הוא הסתכל בעיניים שלה ושאל שאלות מתעניינות, כי באמת היה לו איכפת ממנה, כי היא חשובה לו….

והיא….. היא הרגישה שאיכפת לו. היא הרגישה כמה היא חשובה לו. היא הרגישה את האהבה שלו.

ואז הלב הגביר האת הדופק והתרחב.

ואז עייניה הביטו בו באהבה

והוא הביט בה חזרה וליבו גם הוא הלם בחוזקה

היא חייכה אליו והוא חייך חזרה.

ואז הם התקרבו

והתחבקו

הרגישו קרבה

קרבו את פיותיהם ושפתיים נפתחו לרווחה

לקחת נשימה

ברגע הזה כשהם חבוקים והשפתיים מתקרבות

כל החדר נעלם וכל מה שיש הוא המרחק ההולך ומצטמצם בין השפתיים

ואז המגע

עכשיו השפתיים יודעות לבד. הן רגישות. הן קשובות.

הקצב, העוצמה ומשך המגע מתגלים בהקשבה ואין צורך לשחזר אף נשיקה מתוך ספר הנשיקות הגדול.

אפשר רק להוסיף לא גם את זו הנשיקה שתיזכר לדורי דורות כ-ה-נשיקה.

נשיקה קשובה היא ה-נשיקה, היא נשיקה אחת ויחידה בפני עצמה, ייחודית!

מתוך שיחה שהתקיימה באמת בביתם של אוהבים קשובים אי שם במרכז הארץ:

מותק, את זוכרת את הנשיקה?

איזה נשיקה?

את ה-נשיקה!

בטח, אהובי, איך אפשר לשכוח…

אז רוצים להתחיל לנשק נשיקות ייחודיות, מרגשות, מאלפות, מפילות ובלתי נשכחות?

התחילו מלהקשיב מהיכן מתחילות הנשיקות.

 

זה לא סתם שיש לנו אהבה כזאת. אנחנו מקפידים ליצור אותה בכל שלב, בכל צעד, בכוונות ובמעשים שלנו.

כשהאישה שאיתי מבקשת ממני משהו אני נזכר –

יש לי אהובה וכמה זה לא מובן מאליו שיש אישה שאוהבת אותי ואני אותה.

כמה אנשים בודדים יש סביב כמהים לזוגיות טובה, אוהבת, ולי יש את זה. כמה אני בר מזל.

אני נזכר שהחיים יכולים להיות מפתיעים וזה לא מובן מאליו ששנינו קמנו הבוקר בריאים.

רק לפני שנתיים איבדתי אהובה ומה לא הייתי נותן לשמוע אותה מבקשת ממני משהו.

הכל הייתי עושה למענה.

כשהאישה שאיתי מבקשת ממני משהו אני מודה על ההזדמנות לעשות משהו עבור אישה שאני אוהב ומודה על כך שיש לי את היכולת למלא את בקשתה.

אני יודע שאני גבר ראוי שאישה סומכת עליו ומרגישה בטוחה לבקש ממנו בפשטות וגם לדעת שמה שהיא מבקשת יתקבל באהבה ובשמחה.

כשהיא מבקשת ממני משהו אני חושב, מה היה אילו היא לא היתה מרגישה מספיק בטוחה לבקש ממני והיתה מבקשת ממישהו אחר, איך הייתי מרגיש אז?

כשהאישה שאיתי מבקשת ממני משהו, גם אם אני לא בדיוק במצב רוח הנכון כדי להענות לבקשתה, אני יודע שהיא מייצגת בת קול שמנחה אותי ומשגיחה עלי ושומרת עלי שלא אשקע בתוך עצמי ואשכח שאני כאן בשביל לאהוב, לתת ולשרת את אהובי.

כשאת מבקשת ממני משהו אני יודע שאני יכול

אני יודע שאני ראוי

אני יודע שאני אהוב

אני יודע שאפשר לסמוך עלי

אני יודע שאת כאן, איתי, לא מוותרת עלי

אני יודע שאני הגבר שלך.

זאת כוונתי, למלא את בקשתך, לראות בה מים חיים לאהבתנו.

כך ספירלה של אהבה עולה בהתמדה ואני מתאהב בך מחדש עם כל בקשה.

וכשאת מתלוננת אהובתי…אני פשוט מקשיב לך

וזה בדיוק אותו דבר!