זוגיות היא הסדר חוקי לשרותי מין ללא תשלום. האמנם?
המשפט הזה אולי מוכר לכם והוא נאמר, כמובן, כבדיחה, אבל לדעתי עבור רבים הוא דרך חיים והוא מתכון בטוח ליצירת פער בחשק המיני אצל זוגות.
נהוג לחשוב שבני הזוג אמורים לספק לנו את הצורך המיני. אם לא הם אז מי?
הרי בהסכם הזוגי הסטנדרטי לא כתוב שאנחנו יכולים לפנות לספקים חיצוניים בעניין זה ולרוב הזוגות עדיין חשוב ביותר לשמור על בלעדיות מינית.
אז מה עושה איש שאשתו לא מוכנה לשכב איתו בתדירות שהוא היה רוצה?
אתם אולי חושבים שרק אצלכם זה כך, אבל פערים ברצון ובחשק ליחסי מין קיימים כמעט בכל בית. ברוב המקרים יש את זה שרוצה יותר ואת זאת שצריכה להדוף אותו. לרוב הוא מתוסכל מהפרה בוטה של ההסכם והיא מרגישה אשמה על כך שהיא לא מספקת את הסחורה.
הסיבה העיקרית לאותם פערים נמצאת באותו הסכם לא כתוב שבני הזוג שלנו אמורים לספק את כל צרכנו ומתוך כך מופיעה הדרישה לסיפוק מיני.
הדרישה הזאת לא משאירה ברירה בידיו של מי שדורשים ממנו אלא להרים חומה מבוצרת. כל דרישה או תביעה לסיפוק צרכים ובטח הצורך המיני מייצרת התנגדות הולכת וגדלה בהתאמה אצל בן הזוג.
כך מתפתחת ההתנגדות:
- בתקופת ההתאהבות בן הזוג ממלא את הדרישה ברצון
- לאחר תקופת ההתאהבות, בן הזוג ממלא את הדרישה על אף שהוא לא תמיד רוצה.
- בן הזוג מביע מחאה ואז ממלא את הדרישה בתדירות הולכת ופוחתת
- בן הזוג הודף בתוקף את הדרישה
זאת הסיבה שלא מעט נשים ולעיתים גם גברים, מרגישות ירידה בתשוקה המינית בזוגיות. זוהי לא ירידה בתשוקה, זוהי עליה בהתנגדות שלא מאפשרת לתשוקה המינית להתקיים.
בין אם היא נאמרת במפורש או "משודרת", מספיק שיש "ריח" של דרישה וכבר יופיע חוסר רצון להענות לה.
לעיתים הראש אומר – אני רוצה לתת מענה לצורך של בן הזוג שלי והגוף לא תמיד מסכים. הגוף חכם והוא לא מוכן להיות כלי לסיפוק הצרכים של מישהו אחר.
מערכת יחסים שבנוייה על הנחת היסוד שבן הזוג הוא ספק הצרכים שלנו לעולם לא יכולה להיות בריאה ואוהבת. זוהי מערכת יחסים של תלות, של מקח וממכר, כוחנות ושליטה. כשאנחנו דורשים אצל מי הכח?
מיהו, אם כן, ספק הצרכים שלנו, אם לא בן הזוג?
הצרכים שלנו יכולים להיות מסופקים בדרכים רבות. כאשר אנחנו מבינים שבן הזוג לא חייב לספק את הצרכים שלנו אנחנו מתחילים להיות יצירתיים ולחשוב על דרכים נוספות בהן נוכל לספק את הצורך שלנו באהבה, הערכה ואפילו בפורקן מיני.
אנחנו יכולים ללמוד לקבל שלעיתים הצרכים שלנו נותרים לא מסופקים ושאנחנו מספיק חזקים לעמוד בזה. זה שלב נוסף בהתבגרות שלנו.
תחשבו על עצמכם כמה אתם שמחים לעשות למען בן הזוג כאשר הוא מבקש, משתף אתכם במצוקה שלו, או אפילו במקרה שנודע לכם הצורך שלו מבלי שסיפר לכם. וכמה אתם לא שמחים כאשר אותה בקשה באה בצורה של דרישה.
לסיכום:
דרישה לסיפוק צורך מיני בדרך כלל תיצור התנגדות אצל בן הזוג וזאת שאלה של זמן עד שההתנגדות הזאת תהפוך להדיפה.
בן הזוג שלנו לא מחוייב לספק את הצרכים המיניים והלא מיניים שלנו.
קשר שבבסיסו האמונה שהשותפים בקשר חייבים לספק את הצרכים אחד של השני לעולם לא יכול להיות קשר בריא המושתת על חופש בחירה, נתינה ואהבה.
שחררו את בן הזוג מהחובה לספק את הצרכים המיניים שלכם ואת עצמכם מהציפייה שהוא יעשה זאת.
זהו את הצרכים שלכם ופנו בבקשה לבן הזוג בידיעה ברורה שהוא אדם חופשי בעל זכות בחירה.
אחד הדברים הראשונים שנעשה בקורס הזוגות "התחלה חדשה" הוא לפטר את את בן הזוג מתפקיד ספק הצרכים ולהחזיר שלווה וחופש בחירה לקשר.
ולשנה החדשה, שנדע לתת ולקבל זה לזו מתוך רצון, חופש ואהבה.
שלכם,
ניסים
מיניות קשובה 