הבשורה על תום עידן הציד

surreal-749685_1920חברים, לא נמאס לכם קצת מהטיעון השחוק שאנחנו חיות ושנועדנו לצוד ולהרביע ולשרוד?

כל כך קל להשתמש בטיעון הזה שוב שוב בכל פעם כשאנחנו רוצים להסביר –

למה אנחנו רוצים לזיין כל מה שזזה

למה אנחנו בוהים בתחת ובשדיים בכל הגילאים,

איך זה שגברים בתפקידים הכי בכירים מוכנים לסכן ה כ ל ולא מצליחים להשאיר את הבולבול שלהם בתחתונים

למה קשה לנו בקשר זוגי עם אישה אחת

למה אנחנו ממהרים לחדור וצ'יקצ'ק לגמור,

למה קשה לנו להביע רגשות ולהקשיב

למה קשה לנו התקשורת עם המין השני

למה אנחנו רואים פורנו

ועוד ועוד…מוזמנים להוסיף בתגובות

אז אני רוצה להציע להוציא רשמית את הטיעון הזה מתוקף.

הוא פסה, עבר זמנו, נס ליחו, לא רלוונטי לתקופה, חל עליו חוק התיישנות והתעפשות.

אני חושב שהתרחקנו מספיק מהאדם הקדמון בשביל להשתמש בטיעון הזה.

בוקר טוב! אנחנו כבר לא צדים. אנחנו כבר לא בלחץ להתרבות, להיפך, אנחנו בלחץ לא להתרבות ואנחנו כבר בהחלט לא צריכים לשרוד (אולי בכביש בדרך לעבודה).

זה כמו שאנחנו לא משתמשים בטיעון שאנחנו ילדים, למרות שזה הרבה יותר קרוב ורלוונטי בהרבה מאוד מקרים.

אני חושב שהגיע הזמן להכיר בעובדת היותנו יצורים שמימים בעלי מודעות, יכולות מנטליות, רגשיות ורוחיות ללא גבולות ולהתחיל לתת לעצמנו את הכבוד הראוי.

אנחנו לא סוסים ולא בבונים וגם לא אריות או זברות. אנחנו בני אדם. אנחנו גברים.

כשנכיר בעובדה זו נכוון עצמנו קדימה ולא אחורה. למעלה ולא למטה. לעבר ההתפתחות ולא לעבר היותנו יצורים לא מפותחים מטבע הדברים.

שימור של הטיעון הזה רק מחליש אותנו ומונע מאיתנו התפתחות משמעותית לגבריות חדשה ומרהיבה.

כל הדברים המוזכרים למעלה הם תוצאה של גוף רגשי לא מפותח. בהיותנו יצורים רגישים, כולנו, גם הגברים הכי קשוחים, כשנלמד לזהות ולהכיל את הרגש שלנו אנחנו נעלה לרמת ההתפתחות הבאה.

פתאום נבין את האישה, התקשורת שלנו תשתפר פלאים ונהנה משיחה כנה, נרפה מהלחץ של סיפוק עצמי וסיפוק האשה ונחווה מיניות אחרת, ניפתח לשלל תחומים נפלאים, נהנה מעוד מאות ביטויים של עצמנו ומחופש לבטא אותם. רמת הלחץ מחרדת הפרנסה תרד ונאפשר לעצמנו לעסוק במה שאנחנו אוהבים, נהנה עם הילדים… ועוד ועוד.

התפתחות רגשית לא סותרת את הגבריות, להיפך, היא מעצימה אותה, מוסיפה לה יכולות. גבר מפותח רגשית יכול להמשיך כל פעילות גברית שהוא אוהב כמו למשל לעסוק בספורט, לאהוב כדורגל, אופנועים ומכוניות ולבטא את החלקים הפראיים שבו. ההבדל העיקרי שהוא מפסיק לעשות אותם מתוך הימנעות מלהרגיש וכך הוא הופך להיות חופשי ושלם.

אפשר להמשיך לזמר את הטיעון הקדום של ההישרדות, והציד, אם זה עושה לכם טוב, יחד עם זאת תדעו, זה משאיר אתכם במקום והאפשרות להתפתחות רגשית מחכה לכם בסבלנות עד שתסכימו.

מודעות פרסומת

בדומה לחומוס, סקס עושים באהבה או לא עושים בכלל

בדומה לחומוס, סקס עושים באהבה או לא עושים בכלל.

ידיעה פנימית חזקה תמיד היתה לי שם בפנים שקיימת מיניות שהיא מעל ומעבר. מיניות שהיא חיבור עמוק ביני לבין אישה. התמזגות טוטלית עד כדי העלמות אל תוך מרחבי עונג ושיכחה אינסופיים.

מיניות שהיא ביטוי של אהבה טהורה וחופש ללא תנאים, ללא פחדים וגם ללא בושה.

אני אסיר תודה למחלה הטורדנית הזאת שבאתי איתה לעולם – מחלת הנאיביות.

קול שהמשיך ללחוש לי – אל תתייאש, תמשיך לחלום, תמשיך לבקש.

ואני אסיר תודה על האומץ שנראה הרבה פעמים כטיפשות להמשיך ולזרוק את עצמי למצבים לא פשוטים שגרמו לי ולסובבים אותי הרבה סבל אבל האיצו את הלמידה שלי.

כמו למשל שתי חתונות ושני גירושים שמהם למדתי שאני יכול להמשיך להיפרד מנשים שאני אוהב אבל את מה שאני מחפש אני אמצא בתוכי ולא באישה שאיתי.

בזוגיות השלישית, כשסוף סוף מצאתי את המיזוג המושלם שתאם את הכמיהה העמוקה שלי קיבלתי אישור שהחלום שחלמתי יכול להתממש במציאות וזה היה אושר גדול. קיבלתי אישור לכך שיש אהבה בעולם והיא יכולה להתחדש כל הזמן ולהתגבר ויש ניסים ויש מיניות מעל ומעבר שהיא התמזגות עם אלוהים.

שלוש שנים היינו יחד ואז היא נפטרה.

זה היה שבר גדול. קיצה של אהבה.

בהתחלה חשבתי שזהו, אהבה כזאת לא תחזור.

ואז עבר זמן ונזכרתי שהחיבור האלוהי הזה היה איתי כל הזמן והוא בכלל לא תלוי באף אחד. הוא חלק ממי שאני. אני יכול להתמזג ולהתאהב. אני יכול שתהיה לי אהבה גדולה ומיניות מדהימה.

וכך קרה. עכשיו אני בזוגיות. מאוהב. המיניות מדהימה. תודה.

ועכשיו אני מלמד "מיניות קשובה", כך קראתי למיניות הזאת שהיא מעל ומעבר, מיניות מתחדשת ומתפתחת וגדלה ומתעצמת ומקרבת מתוך אהבה.

אני יודע שכל אחד יכול וכל אחת יכולה להתחבר למקום הזה.

כשמיניות נעשית מתוך הקשבה הצרכים הכי עמוקים שלנו מקבלים התייחסות ואז אנחנו משתחררים מכל מה שכובל אותנו למיניות אוטומטית, סכמטית, חסרת יצירתיות ומעוף.

כי מיניות עושים בהקשבה או לא עושים בכלל.

רוצים לדעת מה העיקרון הראשון במיניות קשובה?

העיקרון הראשון הוא לוותר על מטרה. כשאנחנו חדורי מטרה אנחנו עושים מיניות אוטומטית, כי היא זאת שתביא אותנו הכי מהר אל המטרה.

במיניות קשובה המטרה היא לא העיקר. העיקר הוא החיבור, הנוכחות וההקשבה.

כשמוותרים על המטרה, נפתחות כל האפשרויות. מטרה היא אחת וכל האפשרויות הן אינסופיות. ולכן מיניות קשובה היא מסע גילוי אינסופי שהולך ומתפתח כל הזמן ואנחנו איתו.

מחר בסדנה בעין שמר (כל הפרטים כאן: https://www.facebook.com/events/350149885369799/) אסביר עוד על העיקרון הזה ועל עקרונות נוספים של המיניות הקשובה במטרה לתת לכם ידע וכלים לחזור הביתה ולהתחיל, לא דף חדש, מחברת חדשה (!) ורודה עם נצנצים.

זוגות שהשתתפו עד היום בסדנאות, מגילאים שונים, עם שנות וותק שונות, עם או בלי ילדים, מספרים שזה עשה להם פלאים.

אז לאמיצים שעדיין לא איבדו את החלום למיניות ללא גבולות הנה השער להביא את החלום אל המציאות שלכם. סדנה בת 3 שעות בעין שמר. נלמד, נתנסה, נשתף, ונקבל תשובות לכל השאלות.

כל הפרטים ורישום בדף הארוע: https://www.facebook.com/events/350149885369799/

התאהבות לנצח – היש דבר כזה?

מכירים את זה שיש בכם אמונה חזקה, כמעט ידיעה, שיושבת עמוק בפנים לגבי משהו ולמרות שלא התנסתם בו ולא חוויתם אותו בחיים אבל אתם יודעים שהוא קיים עבורכם?

כך אני מאמין ברמה של ידיעה שאני יכול להיות מאוהב לנצח!

זה מתחיל מזה שאני מאמין שיש אהבה בעולם ושהאהבה אמיתית קיימת עבורי ובשבילי.

זאת הסיבה שאני לא מוכן להתפשר. הלב שלי יודע איך זה מרגיש לאהוב באמת ואני מאמין לו. רק לו.

ואכן, קיימת אהבת אמת בשבילי.

 

ועכשיו מגיע מבחן הזמן. האם האהבה הזאת יכולה להחזיק חמש שנים, עשר שנים, עשרים שנה ואפילו נצח?

האם קיימת אהבת אמת בשבילי שתימשך ותימשך ותתגבר אפילו?

אני מאמין שכן.

קיימת אהבה כזאת בשבילי.

אני יכול להתאהב שוב ושוב בבת הזוג שלי לנצח. נאיבי שכמותי.

 

אהבה היא כמו להבה.

הביטו היטב על נר שדולק. האם הלהבה היא אותה להבה כל הזמן?

לא. הלהבה מתחלפת, משתלהבת כל פעם מחדש.

איך זה קורה? ללהבה יש דלק – השעווה של הנר, שמשמש חומר בערה וכך היא ממשיכה לדלוק.

כך גם האהבה, כל הזמן מתחלפת ומשתלהבת.

ומהו הדלק לאהבה?

דלקים רבים לאהבה. המאהב הוא זה שמזין אותה.

דרושה מודעות, החלטה ונחישות על מנת לשמר את אש האהבה.

לא עבודה קשה, רק להוסיף עוד קיסם למדורה.

אם שכחת, אז עליך לעבוד, להלהיב את האש מחדש, לנשוף, לפמפם…

כששמירת הלהבה שזורה במרקם החיים אין צורך במאמץ.

מוסיפים קיסם על הדרך. זוהי אמנות שמירת האש.

והמאהב הוא אכן אמן.

היש אמנות משתלמת או מתגמלת יותר?

בית שיש בו אהבה הוא בית שמח, דייריו שמחים ובטוחים ויש בו שפע.

 

אפשר וצריך ללמוד את אמנות ההתאהבות מחדש.

אני מאמין שאני ושכל אחד יכול.

זה מתחיל מהקשבה וממילה טובה, מחמאה, פרגון והודיה.

וממשיך ללקיחת אחריות מלאה על עצמי ועל היצירה שלי.

בכל רגע לשאול האם אני יוצר אהבה או היפוכה?

 

בואו ניצור אהבה.

 

מי עושה כלים ואיך מחלקים את מטלות הבית

אני נוכח לגלות שלנשים ישנן נקודות כאב שאנחנו הגברים כמעט ולא מודעים אליהן, ואם כן מודעים אנחנו עומדים חסרי אונים מולן.

את אחת מנקודות הכאב המשמעותיות האלה פגשתי בעצמה לאחר שהעלתי פוסט על הצורך של גברים להערכה מהנשים שלהם. הבאתי כדוגמה את מטלות הבית שגברים עושים ומצפים לקבל הערכה.

נשים רבות מרגישות לבד בכל הקשור למטלות הבית. מרגישות נטושות, זנוחות, לא נראות, לא מוקשבות, עמוסות, עייפות, מרוטות ומותשות.

החוויה שלהן היא שעל אף שיש גבר בבית שהתחייב להיות תומך וחבר ושותף, הוא לא עושה כלום!

כשהוא כבר עושה משהו, הוא מבקש על זה מחיאות כפיים.

כן כן, 2017 כבר התחילה, אבל הכאב הזה קיים, חי ובועט והוא לא נדיר בכלל.

בהערה אומר שקיימים מקרים הפוכים, שגברים עושים הכל בבית. בפוסט הזה לא אתייחס לכך.

אין לי נוסחה לחלוקת המטלות בין בני הזוג. אני לא חושב שזה נכון שתהיה כזאת. החיים הם לא נוסחה. הדברים משתנים כל הזמן. מצב שקיים היום לא יהיה נכון לעוד שנה, חודש ואפילו שבוע.

אני כן מחפש איזון בריא. ולכל מערכת האיזון הבריא הנכון לה ברגע נתון.

אני יכול להגיד שכגבר, לא הייתי רוצה שלאישה שלי יהיה שק עמוס, שחור ומסריח של טענות עלי ועל התפקוד שלי בתוך הקשר שלנו. חלק מהאושר שלי נובע מהידיעה שטוב לה ושהיא מאושרת בקשר שלנו. בדיוק כמו שאני רוצה להרגיש.

בזוגיות מאושרת אין מנצחים או מפסידים. אם אחד מפסיד, כולם מפסידים.

ובחלק הזה אנסה להציע כיוון (אני פונה לגברים רק בגלל שנשים העלו את זעקתן וכאבן).

מכירים את צורת הספירלה? היא יכולה לרדת מטה כמו בורג ולהתחפר בתוך הרצפה והיא יכולה להעלות מעלה כמו טורנדו. הרגלי היומיום לוקחים אותנו בדרך כלל לספירלה יורדת ולהרעה מתמדת ביחסים ולכן אני רוצה להציע את דרך הנוכחות וההקשבה כאפשרות ליצירת זוגיות מיטיבה וספירלה עולה בהתמדה.

אז מה הכיוון?

  • ליזום שיחה על מטלות הבית
    לא לחכות לתלונות או לטענות. המהות שלנו, כגברים, היא נתינה ולהיות בנתינה לבת הזוג משמח אותנו. יתכן שבשיחה יעלו תלונות. היו נוכחים והקשיבו כמו שמקשיבים לחבר שמתלונן על מר גורלו.
  • בדקו מה צריך לשנות?
    שאלו מה אני יכול לעשות או לשנות כדי לעזור לך, להקל עליך? מניסיוני, עצם ההתעניינות כבר מקלה כי יש תחושה של שותפות ושל יחד.
  • עשו את מה שהתחייבתם עליו.
    חישבו על כמה זה מקל על בת הזוג וכמה זה משמח אותה.
  • הודו והעריכו על העשייה.
    בהתחלה זה עשוי להרגיש מזויף. אז מה. פייק איט אנטיל יו מייק איט – זייפו את זה עד שזה יהיה ההרגל שלכם. כשתראו את התגובה לתודה שלכם זה יעודד אותכם להמשיך ולאמץ את ההרגל הזה.
  • השאירו את השיחה הזאת פתוחה וחיזרו עליה לעיתים קרובות.

בכל רגע אפשר להחליט לשנות את כיוון הספירלה מיורדת לעולה ולעלות איתה מעלה. אל תאפשרו לבת הזוג לפתח מרמרת עליכם. זה מזיק גם לה וגם לכם ובטח לקשר שלכם.

יש לכם מה להגיד? להוסיף? לשתף מנסיונכם? שתפו בתגובות.

בהצלחה!

דבר אחד שאת יכולה לעשות כדי להפוך את הגבר שלך לגבר מאושר בלי הרבה מאמץ

 

ממי תראי את המדף שעשיתי לך
ממי תראי את התמונה שתליתי לך
ממי תראי, תליתי לך את הכביסה
ממי עשיתי לך קניות
הורדתי לך את הזבל
קילחתי לך את הילדים

שמתם לב מהו המוטיב החוזר?
נכון, המילה "לך"
כל הפעולות נעשות למענך ובשבילך.

ולמה?

הרי את והוא גרים באותו בית.
הכביסה גם שלו
הילדים גם שלו
הקניות גם שלו
הזבל גם שלו!!!

ולמה בכל זאת?

גבר חושב, לשם מה לעשות דברים אם לא על מנת להיות משמעותי ושיעריכו אותי?

כן, הגבר שלך צריך שתעריכי אותו. עלייך להבין, זה לא רק הגבר שלך. זהו מבנה גברי.

גבר צריך שיעריכו אותו, שיודו לו על העשייה והנתינה שלו.
גבר צריך שתהיה משמעות לדברים שהוא עושה.
הגבר לא אשם בכך, כך הוא נוצר.

לפעמים כל כך קל פשוט להכיר בעובדות ולקבל אותן.

אם את מוכנה להבין את המבנה הפשוט הזה, את יכולה בכיף להפסיק להעלב שהגבר שלך משתמש במילה "לך" ולהתחיל להנות מזה שהכל נעשה עבורך ובשבילך.

איזה מדהים שתלית לי את הכביסה. תודה אהובי.
איזה מדהים שעשית קניות בשבילי. מה הייתי עושה בלעדיך. תודה!
תודה שהורדת לי את הזבל, אני כל כך עייפה.
מקל עלי מאוד שקילחת את הילדים. תודה גבר שלי.

איזה מתנה מדהימה זאת לגבר, לשמוע כמה העשייה שלו מוערכת על ידי האישה שלו.

במקרה כזה גבר אומר לעצמו שלושה דברים:
א. היא מרוצה!
ב. אני מדהים!
ג. הכל מושלם!

ברגע אחד וללא מאמץ גרמת לגבר שלך להיות מאושר.

התמידי בכך מספר פעמים ואז אולי אפילו תהני מזה.
כשאת מוקירה תודה לגבר שלך את ממילא מתמלאת בהערכה אליו באמת.
את מתחילה לחשוב ולהרגיש – איזה גבר נפלא יש לי. זכיתי!

מה שבטוח הוא שהגבר שלך ירגיש הרבה יותר טוב, דבר שיחזק את הקשר בינכם, יקרב אתכם ואפילו יחזיר את התשוקה.

בקרוב, דבר אחד שאתה יכול לעשות כדי להפוך את האשה שלך לאשה מאושרת כמעט בלי מאמץ.

בקשה של אישה היא מתנה לגבר

כשאת מבקשת ממני לבוא איתך לארוע שאני לא חייב להיות בו אני מבין כמה הנוכחות שלי חשובה לך.

אני אפילו מרשה לעצמי לחשוב שאת זקוקה לי. זה לא שאת לא יכולה בלעדי, את אשה עצמתית ומדהימה, ובכל זאת, אולי מתוך העצמה שלך, את מרשה לעצמך להזדקק לחיבוק שלי, למבט שלי, למילה הטובה שלי, לנוכחות שלי.

כשאת מבקשת ממני לבוא איתך, אני מבין שאת לגמרי סומכת עלי שאם לא מתאים לי לבוא איתך אני אגיד לך את זה בכנות ובכבוד. את סומכת על היושרה שלי, על הנאמנות שלי לעצמי. את סומכת עלי שלא אקטין את עצמי כדי לרצות אותך, שלא אוותר על מי שאני כדי לרצות אותך.

את סומכת על הגבר האיתן שאני, שאהיה מסוגל להכיל את האכזבה שלך, אם תהיה כזאת, ולהגיד לך, "בייבי, אני אוהב אותך, אני רואה שאת מאוכזבת. הכי בעולם הייתי רוצה להיות איתך ולמרות זאת עשיתי בחירה אחרת שכרגע היא הכי טובה לי ומתוך כך, את לגמרי יכולה לסמוך עלי שהיא טובה לשנינו.

כשאת מבקשת ממני לבוא איתך לארוע שאין לי עניין להיות בו, את יודעת שקיימת אפשרות שאענה לבקשתך רק כדי להטיב איתך ולשמח אותך וזאת לגמרי תהיה הבחירה שלי מתוך הרצון העמוק שקיים בי להעניק לך. כך את מאפשרת לי עוד הזדמנות להגשים את ייעודי כגבר – לשמח את האשה שלי.

אז אל תחוסי עלי אהובתי, בקשי בקול, בקשי מבלי להתנצל, מבלי לפחד מתגובתי, שיתכן שבעבר היתה זעופה, תוקפנית אולי. אל נא תחסכי ממני את הבקשה כי אולי הפעם אשכיל לראות עד כמה היא יקרה ואקח אותה בשתי ידי.

תודה שאת מבקשת אהובתי,

תודה שאת מאפשרת לי לשמוע את הבקשה ולבחור להיענות לך ולהיות ה-גבר שלך.