להזמין את הנימפה

מה דעתכם על בת הזוג כאשה מינית?

התשובה בין כמיהה לפחד. גברים כמהים לפגוש אותה אך גם פוחדים ממנה. נשים מצניעות אותה כי בזיכרון הקולקטיבי חשיפתה עשויה להוביל לנידוי חברתי ואולי אף למוות.

הסכנה לא חלפה. בימינו עדיין מסוכן לנשים להיות מיניות. רק לשם המחשה, איך קוראים לאשה שמחצינה את המיניות שלה? נותנת, שרמוטה, זונה…? ואיך עדיין נשמעת הטענה שהנאנסות אשמות באונס כי הן מחצינות את המיניות שלהן?

למה גברים פוחדים מבת זוג מינית?

  • אישה מינית יכולה לפתות אותך לעשות דברים שאתה לא רוצה לעשות, להשתלט עליך ולעשות בך כרצונה.
  • אישה מינית יכולה לכלות את אונך ואת כוחך ולהשאיר אותך נבוב ומרוקן
  • אישה מינית היא לא ברת סיפוק. היא תמיד רוצה עוד ועוד ואתה, שלא תצליח לספק אותה, איזה מין גבר אתה?
  • אישה מינית בעלת תאבון מיני גדול ואולי אתה לא מספיק. אולי צריך עוד גברים? ואתה בשום אופן לא רוצה עוד גברים בסביבה.
  • אישה מינית היא תוססת, חיה, קולנית, צבעונית, יש לה תשוקה, היא דומיננטית, היא שתלטנית, היא לא שבעה, היא מוחצנת, היא מפתה, היא מושכת, היא מסוכנת….

זוכרים את הסרט "אינסטינקט בסיסי" עם שרון סטון? כמה פחד יש שם מהאישה המינית.

נשים מקטינות ומצמצמות את מיניותן בשלל דרכים כדי שחס וחלילה בן הזוג לא יחשוב אותן למיניות. בגלל הפחדים שלו הוא עלול לגנות, לפגוע, להעיר הערה, להעליב עד כדי תוקפנות ואלימות..

וגברים התרגלו לתקתק את המין בסוף היום, כשבת הזוג כבר עייפה גמורה מהר מהר לפני שהנימפה תתעורר. הרי ידוע שכדי להגיע לעוררות מינית מלאה אשה צריכה זמן. הרבה זמן. ועייפות בטח לא מוסיפה.

אז איך מזמינים את הנימפה?

הגבר מזמין את הנימפה כאשר הוא יוצר עבורה "מרחב" בטוח ומוגן. מלבד סידור של מרחב פיזי נעים, ישנו המרחב הלא-פיזי המורכב ברובו מגישה נכונה המאפשרת תחושת ביטחון, הרפיה עמוקה והתמסרות.

כשאשה מרגישה בטוחה ומוגנת היא יכולה לשחרר את האחיזה, להתמסר ולאפשר לנימפה שבתוכה לצאת במלא הדרה.

זהו רגע של חסד שבו גבר ואשה מתאחדים שוב כמו בליל כלולותיהם.

כך הם מרפאים לא רק את עצמם, אלא את האנושות כולה, מכל התחלואים

ואז הם, איש ואישה, חופשיים לעשות אהבה ללא מעצורים.

שלוש דרכים להחזיר את המיניות לזוגיות

אני אישה מאוד מינית, האיש שלי מדהים ואני אוהבת אותו, אבל אני לא יכולה שהוא יגע בי. מה עושים?

כבר הרבה זמן אין לי תשוקה למין והאיש שלי כל הזמן רוצה. מה עושים?

מעציב אותי לשמוע סיפורים כאלה. איש ואישה חיים יחד, אוהבים, כמהים למגע, לתשוקה ועונג מיני מבלי שיוכלו לממש מיניות טובה זה עם זו. כואב לי על האשה, כואב לי על הגבר ואני יודע שאין אשמים. זאת רק הבורות המינית.

אנחנו חיים בחברה שבה הבורות כל כך נפוצה. זוהי תולדה של הסתרה וגינוי של כל מה שקשור במיניות. תסתכלו על החברה שיצרנו – הורדנו את המיניות למחתרת ויצרנו אלימות ופגיעה מינית בכל מקום. אחת מאחת! זו הסטטיסטיקה.

במקום שמוסתר מן העין גדלים דברים אפלים ושם צומחת ומשגשגת אחת מהתעשיות הרווחיות והמשגשגות בעולם אם לא המצליחה ביותר. אז בואו נכניס קצת אור אל האפלה ונפוגג מעט את הבורות.

עשו אהבה מהגוף ולא מהראש. אחת ממכשלות הבורות היא לחשוב שהמח הוא איבר המין הגדול ביותר. זה לא נכון. למעשה הגוף הוא איבר המין הגדול ביותר. מיניות בריאה באה מהגוף, מתוך הקשבה לגוף, מסונכרנת עם הגוף – שלנו ושל בן הזוג. מיניות נחוות, מורגשת ונעשית מהגוף. אם אתם עושים מין מהראש עיצרו וחיזרו לתחושות הגוף שלכם.

דוגמא לכך היא תופעת "הגוף הנסגר" והעדר תשוקה. הראש מאוד רוצה, אבל הגוף לא משתף פעולה. זה קורה כאשר הגוף, בגלל האופן שבו התייחסו אליו בעבר, כבר לא מאמין שיקבל מגע נעים. אדם יכול להאמין עד מחר בבן הזוג, אבל אם הגוף לא מאמין הוא נסגר ואז זה לא יעבוד.

שימו את המיניות שלכם על השולחן בסלון. התחילו לדבר בפתיחות על המיניות שלכם. דברו על מה אתם צריכים מבן הזוג שלכם. דברו על הכמיהות שלכם. להבדיל מפנטזיות, כמיהה היא דבר עמוק שבא מהלב, בעוד שפנטזיה באה מראש. כמיהה יכולה לפגוש את הפרטנר בעוד שפנטזיה יכולה לפגוע בו ולהרחיק אותו.

דברו על איזה מגע הייתם רוצים, מה נעים לכם, על האזורים הרגישים שלכם, על התגליות שלכם. נסו לפרט כמה שיותר ואל תסתפקו בלומר "היה לי נעים" או "זה היה טוב". אמרו היה לי נעים כשעשית… הרגשתי כך וכך…

היו בחקירה ולמידה כל הזמן. חיקרו את הגוף שלכם ואת המיניות ביחד. החליטו לחקור כל פעם דבר אחר. הסכימו שהחקירה לא תסתיים במשגל. זה חשוב מאוד. התקדמו לאט בחקירה. שהו בה. וודאו שאתם נושמים.

חקירת עינוגי העדן (שם חלופי לפין)

תרגיל מומלץ לנשים הוא לחקור את איבר המין של בן הזוג שלכן. המחישו לגבר שלכן איך אתן רוצות שיגע בכן. הסבירו לו שאתן הולכות לחקור איך לענג אותו באיבר המין. זה יכול להיות בכלל לא מענג בהתחלה. אז מה? זאת חקירה שנועדה להכרות, גילוי, בדיקה ולימוד.

המטרה היא לחקור איך לענג עדן באופן שנעים לך(!) ולא באופן שאת חושבת שצריך לענג, שקראת או ראית איפשהו. מה ההבדל? כשאת מענגת באופן שאת חושבת שנעים את בראש. כשאת מענגת מהראש את עובדת. לא לחינם נתנו את השם Job לעינוג אורלי של העדן, כי זה ממש עבודה.

כשאת מענגת באופן שנעים לך (שימי לב – נעים לך) אז את מחוברת לגוף שלך ופועלת מהגוף. עכשיו זאת כבר לא עבודה, כי את מתענגת בעצמך.

זה המפתח! לענג מתוך הגוף ולא מתוך הראש. חיקרי את זה.

את בטח תחשבי – האם זה נעים לו? האם אני עושה טוב? שחררי את זה. הסכמתם שאת חוקרת ולומדת וזה מה שחשוב.

ואתה, שכב בשקט, נשום והתרכז במגע ובתחושות שלך בגוף. עזוב את המחשבות. אתה עשוי לחשוב – מה היא עושה? לא ככה… נו כבר שתעשה משהו, אני לא מרגיש כלום…

חזור לגוף, לתחושות, לעדן עצמו, נסה לפתוח את עצמך עם נשימות, אנחות ותנועה קלה.

אם העדן שלך לא זקוף, הכל בסדר, לא צריכה להיות זקפה. זה רגע של למידה והכרות. כשמתחילים מהתחלה עוזבים בצד את מה שיודעים ומגלים דברים חדשים.

תנו לחקירה הזאת ולכל חקירה בהמשך זמן. לימודים דורשים זמן, ורוגע ונשימה. ולבסוף, אל תצפו לתוצאות. ככל שתהיו מוכנים לשחרר את התוצאות כך תורידו לחץ מההתנסות ותהיו משוחררים יותר לגלות את החדש.

בכל התנסות כזאת האמון הגופני יחזור קצת ועוד קצת. אתם תלמדו להתחבר לגוף שלכם ולעשות אהבה בדרך חדשה ומותאמת יותר למי שאתם. ואז התשוקה תחזור והעונג וכל הכמיהות שלכם יבואו להגשמה.

לסיכום, בורות מינית שולטת. אין אשמים. כדי לפוגג את הבורות עשו אהבה מתוך הגוף ולא מהראש, שימו את המיניות על השולחן בסלון ודברו באופן פתוח והכי חשוב עשו אהבה מתוך חקירה ולמידה.

בהצלחה!
שלכם,
ניסים

הטרגדיה של המיניות הזוגית – "חצי מין"

מאת: סמדר מילר

הוא סופר בייאוש את מספר הפעמים שעשו סקס בשנה האחרונה. לא מבין איך ההבטחה הגדולה של תחילת הקשר התנפצה לו, ואיך מצא את עצמו לכוד בזוגיות עם הרבה פחות מין ממה שהוא צריך ורוצה. מרגיש נעלב ודחוי ומושפל. מנסה בכל דרך, מכל כיוון ונדחה שוב ושוב. מתחיל לפתח כעס ושנאה כלפיה, נוקם בה בקטנות, בכל מיני דרכים מטופשות.

היא מרגישה חסרת אונים. היא פשוט לא רוצה. מה, שתאנוס את עצמה? שתסכים בשעה שהגוף שלה מסרב? זה מה שהיא עשתה בהתחלה וגרם לה להרגיש נורא. הוא כביכול הכי סבלני וקשוב, ועדיין – המגע שלו מביא לה ת'סעיף. אולי משהו לא בסדר איתה? עם המיניות שלה?

היא מרגישה אשמה ומרחמת עליו, וגם פוחדת שיחפש פתרונות בחוץ.

ככל שהוא מבקש יותר – היא נסגרת יותר. עמוק בפנים היא מפסיקה להעריך אותו. עמוק בפנים היא מלאת זעם כלפיו, שמתפרץ מדי פעם, על איזו שטות.

כמעט כל זוג שאנחנו פוגשים חי בווריאציה כלשהי של הטרגדיה הזו. (לפעמים בהיפוך תפקידים – האישה רוצה והגבר נסגר ונמנע).

טרגדיה זו מילה קשה, אני יודעת. ועדין זה מה שזה בעיני – כששני בני זוג אוהבים וטובים, שממש רוצים לעשות טוב זה לזו ולעצמם, מוצאים את עצמם ממולכדים ככה סביב המיניות. יש 100% כוונות טובות, ועדיין זה הולך ומסתבך, ומה שאמור היה להיות גן-עדן של אהבה, הופך לזירת קרב כאובה.

מעניין לעשות מחקר ולגלות את הקפי התופעה. אני מתערבת על 80% מהזוגות, לפחות.

האם זו גזרת גורל? האם זה נגזר מההבדלים הפיזיולוגיים בייננו? האם זה פשוט לא נועד לעבוד לאורך זמן?

בוודאי שלא.

אנחנו אולי זוג צעיר ו"זה לא חכמה", אבל אחת לכמה זמן אנחנו פוגשים זוגות וותיקים ואפילו וותיקים מאוד, שהמיניות שלהם משגשגת. קל לזהות אותם – הם מאוהבים. כשזה עובד, האהבה מתחדשת כל הזמן.

ומה יש שם? מה הסוד? זה לא שהם טובים מאחרים, הם פשוט השלימו את החסר. למה הכוונה?

תארו לעצמכם שהייתם מזמינים באי-ביי חץ וקשת, ומקבלים בדואר רק חץ. מעצבן, נכון?

מה כבר אפשר לעשות עם חץ? מממ… כל מיני דברים, אבל לא את הדבר הזה שבשבילו יש חץ וקשת. הייתם מרגישים מרומים, לכל הפחות.

זה הסיפור עם המיניות שלנו. קיבלנו חצי.

התרבות שלנו מכירה רק חצי סיפור, חצי תשובה לשאלה: מהי מיניות אנושית בריאה, מצמיחה וברת קיימא?

העניין הוא שאנחנו אפילו לא יודעים שקיבלנו חצי. אנחנו חושבים שזה השלם והוא פשוט… לא עובד לנו.

אנחנו מכירים רק את החצי ה"חיצי" – הזכרי. ממוקד מטרה, מהיר, ישיר, חד ומצומצם.

מי שהאנרגיה הזכרית דומיננטית בו ( לרוב גברים, אבל כאמור יש גם מקרים הפוכים) מסוגל להסתפק בחצי הזה, אבל עבור מי שמאפיין באנרגיה נקבית, סוג כזה של מיניות הוא פגיעה של ממש, גם כשנעשה מתוך הכוונות האוהבות ביותר.

מיניות קשובה חוקרת ומשיבה אלינו את החצי החסר. רוב הזוגות שאנחנו מלווים מופתעים לגלות שיש בכלל עוד חלק ושהם חיו עד היום עם חצי מיניות. כל ההגדרה של "מעשה האהבה" משתנה. שפה חדשה נולדת. זה מרגש עד מאוד. אפשר להספיק להתגושש, להילחם ולכאוב, ולהתחיל, סוף-סוף, לעשות אהבה.