בזמן שאנחנו עושים אהבה, פתאום היא בוכה

נראה שעד לפני שניה היא נהנתה והכל היה בסדר ופתאום דמעות בעיניה. מה זה? היא בוכה?

המתמטיקה פשוטה: בכי שווה משהו לא בסדר. אם משהו לא בסדר וזה רק שנינו פה אז זה כנראה בגללי. המסקנה: עשיתי משהו לא בסדר. כנראה פגעתי בה, הכאבתי לה, אמרתי משהו לא במקום, אולי זה בגלל מה שהיה בשבוע שעבר… לא יכול להיות שהיא עוד זוכרת לי את זה.

שנים נרתעתי מבכי של בנות הזוג שלי ובמיוחד במיטה, כי במיטה אני הכי משתדל להיות בסדר, יותר מבסדר – אני רוצה להיות נפלא, מדהים, גדול! ולכן אני הכי רך ועדין ומתחשב וקשוב. זה הרגע שלי לאהוב אותה וברגע הזה אני גם הכי חשוף ופגיע. אני לא רוצה לדעת שאני לא בכיוון, שאני מפספס.

כמוני, גברים בדרך כלל באים למעשה האהבה עם המון רצון להעניק ולענג ולהיות הכי טובים ועבורם בכי שווה כישלון ולכן התגובה יכולה להיות כעס ואכזבה – מה עכשיו? מה עשיתי לא בסדר? עוד פעם תלונות?

חשוב שתדע – זה לא חייב להיות בגללך!

אף על פי שאתה חשוב, אתה לא בהכרח הסיבה לבכי. אתה בדרך כלל לא הסיבה. אשה בוכה בזמן מעשה האהבה בגלל שהיא מוצפת בנהר של רגשות שעולה ופורץ ממעמקים ושוטף אותה. זאת חוויה מאוד מרגשת ומשחררת. הרבה פעמים זאת חוויה של אושר עילאי, שטף של אהבה וזה יכול להיות גם שחרור של עצב גדול שבקע ממעמקים וחיכה לרגע הזה כדי לצאת.

אני לא מכיר הרבה גברים שיכולים לעמוד בהצפה רגשית בעוצמה כזאת. אנחנו בטח היינו מתפרקים לגמרי.

הדרך של הגוף לווסת הצפה רגשית עוצמתית שכזאת – היא בכי. בזמן ריגוש מיני משמעותי אישה חווה אינסוף רגשות של אושר ושמחה ואולי עצב עמוק שלא חייבים להיות קשורים לארוע מסוים. היא מוצפת רגש ואז היא בוכה.

כשהסכמתי לקבל שבכי לא אומר שאני אשם, הבנתי שזה דווקא סימן טוב שבת הזוג שלי בוכה בזמן מעשה האהבה, כי זה אומר שיש לה חוויה משמעותית ועמוקה. זה אומר גם שהיא סומכת עלי ומרגישה בטוחה להביע רגש עמוק בנוכחותי מבלי שתצטרך לעצור ולבלוע אותו.

ראיתי שברגע הזה אני יכול להתקרב אליה עוד ולהיות אפילו עוד יותר משמעותי ואוהב ומעניק. אני יכול לעטוף אותה באהבה שלי, לחבק אותה, ללטף את שיערה ולהגיד לה שאני כאן, הכל בסדר ושאני אוהב אותה. אני יכול להיות איתה ברגע המרגש הזה. זה אפילו קצת מזכיר לי את הלידה. שם היה לי קל יותר להיות עבורה כי היה לי ברור שהכאב שלה לא נגרם בגללי. יכולתי אפילו להעריץ אותה ואת אומץ ליבה. הרגשתי כמו אביר וניפחתי את החזה מרוב גאווה.

גבר מרגיש נפלא כשהוא מסוגל לאהוב את בת הזוג שלו ולהיות עבורה ברגע אינטימי של בכי. זה ממלא אותו גאווה כי זה מעשה של אבירות ונתינה ואהבה. ברגע הזה כשהיא הכי חלשה ופגיעה הוא שם בשביל לחבק אותה להגן עליה ולהגיד לה שהוא אוהב אותה.

להבין שהבכי הזה לא בגללי ושאני ממש בסדר זאת היתה הקלה ענקית בשבילי והזדמנות לקירבה גדולה וחיבור עם מקומות שבעבר הייתי נרתע מהם. זה עזר לי להתחבר לרגשות שלי ולפעמים אני אפילו מצטרף לבכי וזה כל כך משחרר.

אנחנו ממשיכים להיות מחוברים ולנוע יחד והלב עוד רגע מתפוצץ מאהבה…

אורגזמת בכי – למה נשים בוכות בזמן מעשה האהבה?

מאת: סמדר מילר
זה הגיע משום מקום. לא ניתן היה לצפות לזה. ברגע של עונג עצום, כמו רעם מתגלגל מרחוק, הגיע נחשול של בכי, והתנפץ על הכתף היפה של אהובי, כמו על צוק בלב ים.
מזל שזה צוק אמיץ ואוהב, שלא מפחד מדמעות.
מזל שיש לנו מן הסכם כזה שקט, שלא הכל אנחנו מבינים, וזה בסדר.
וכך יכולתי לבכות בכי נחוש ועז, כאילו "בלי סיבה".
פעם חשבתי שרק אני בוכה לפעמים במעשה אהבה, והיום אני יודעת שיש עוד המון נשים שחושבות ש"רק הן". כי אנחנו משום מה לא מדברות על זה. אז פרסמתי שאלה על הנושא בקבוצת נשים סגורה ומלאת חכמה, והנה מקצת ממה שלמדתי מנשים חכמות וחשופות:
יש נשים שבוכות בכל אורגזמה, אפילו בעינוג עצמי. אחרות לא מכירות את זה בכלל, ומעולם לא חוו בכי בזמן מעשה האהבה.

יש בכי של התרגשות, והוקרת תודה על רגע של קרבה ואהבה.
ויש בכי של פורקן רגשות עמוקים עמוקים, שנדמה שאין אליהם גישה בחיי היום-יום.

יש בכי של צער עמוק, ממש אבל ויגון,לפעמים תחושה שמה שמתפרק הוא עתיק מאוד, אולי בכלל מגלגולים אחרים, אולי בכלל לא אישי, אלא קולקטיבי.
בכל אופן, התחושה היא שלרגע נפער סדק בכל חומות השליטה ומשפריץ החוצה דבר מה שעד לפני רגע לא היה נוכח, לא היה נגיש ולא היה מודע, ונוצר קטרזיס עמוק.

נדמה שאנחנו מקבלות את הגייזר הזה באהבה ובהודיה. זהו בכי ללא מצוקה של ממש, והוא משאיר אחריו תחושת נקיון, ריפוי והקלה.
החשש היחיד שיש הוא… לתגובה של בן הזוג.
האם הוא מפחד שזה בגללו? שהוא עשה משהו לא בסדר, או הכאיב לי?
האם הוא מתבאס ש"נהרס הזיון?"
האם יש בו אורך-רוח ולב פתוח לצונאמי הקטן שלי?

חלק מהנשים ציינו שהן בכו רק בחברת בני זוג משמעותיים, כאלה שהן סמכו עליהם וידעו שבכוחם להיות שם באהבה, סבלנות והכלה, וללא בהלה.
כלומר – אם המחשבה הראשונה שעוברת לך בראש כשהאישה שלך מתחילה לבכות היא "מה עשיתי לא בסדר"? – אז דע שכנראה ההפך הוא הנכון – אם האישה שלך בוכה, הרי שהיא פותחת בפניך את קודש הקודשים הרגשי- שלה. זו זכות גדולה, וכנראה שאתה ראוי לה.
בכל אופן, ממה ששיתפו אחיותיי הנשים, מסתבר שאנחנו מלאות הערכה והוקרה לגבר שנמצא שם, נוכח, קשוב, לא נלחץ ולא מנסה מיד "להבין מה קרה" או "לפתור את הבעיה".
ומסתבר ש.. גם גברים יכולים. גם גברים בוכים במעשה האהבה. אולי לעיתים נדירות יותר, אולי ביתר איפוק ושליטה, אבל ללא ספק בהתרגשות ובתחושת קרבה.
אני מזמינה אותנו להרחיב את מושג המיניות שלנו כך שיוכל להכיל גם חוויות רגשיות שונות (ולעיתים – משונות) שעולות מתוכנו כשאנחנו ננגעימות לעומק.

אני מזמינה אותנו להרחיב את המנעד הרגשי שלנו, ולתת לבכי מקום של כבוד כמקלחת החמה של הנשמה.
תודה לנשים שסייעו לי ללמוד עוד על בכי במיניות, וכמו שאומרים אצלנו: "זה ייגמר בבכי".

על הז^ן שלי

מאת: סמדר מילר

זו היתה אהבה ראשונה. הכל היה חדש, בתולי, מפעים.

אני זוכרת כמה התפעלתי מ"הטריק".

החבר שלי רק היה מחבק אותי ומיד איברו היה מתקשח ביננו, כמו ילד שנדחף לחיבוק של אמא ואבא, רוצה להיות חלק מהכיף.

נדהמתי מהמהירות בה הוא היה משנה צורה, גודל ומצב צבירה.

הופתעתי מהתדירות שבה זה היה קורה. מברכת ה"בוקר טוב" היומית.

איזה כיף זה להסתובב עם טריק כזה מגניב, חשבתי לעצמי.

חלפו מעל 20 שנה, ואני עדיין חושבת שזה קסם משגע!

לראות פין מתעורר, מתמלא ומזדקף, כמו בצילומי time-laspe של בלוט שהופך לנבט, שהופך לעץ אלון… זה וואו!

ואני מתרשמת שגברים רבים, עמוק בפנים מאוהבים בפין שלהם.

אפשר לשמוע ילדים קטנים אומרים" "וואו, איזה בולבול גדול יש לי".

מנגנון הזקפה הוא כמו הפעלול של גיבור העל, הרובוטריק שהופך ברגע מאוטו למטוס, החנון שנהיה כהרף עין לסופר-מן. אדיר!!!

גברים מתפעלים מהקסם שלהם, ואין דבר מתוק יותר שאפשר להעניק לאהובך, מאשר להתפעל מהקסם שלו יחד.

כשאת מתפעלת באמת ובתמים מהזין של אהובך, את מאפשרת לו לחוש אהוב, חשוב ומוערך, ובעיקר- גבר.

כן, התפעלות אוהבת היא התדר שמזין זין, שמטפח אותו ושומר עליו.

לעומת זאת השוואה, ביקורת, לחץ, דאגה, דחייה וריחוק פוגעים בו, מחלישים אותו, מכווצים אותו.

אני מזמינה את שני בני הזוג להיות שותפים ביצירת מרחב בטוח, אוהב ומוקסם מהחבר המשותף.

לגברים אני ממליצה לשים לב לנטייה להתפעל ממנו כשהוא זקור ומלא און, ולרדת עליו כשהוא לא. (שים לב – האם אתה מתנהג ככה גם לעצמך?).

דברו עליו ונהגו בו בכבוד בכל עת. כשהוא מסרב לשתף פעולה עדיף להקשיב לו ומאשר לנזוף בו. (תמיד יש לו סיבה טובה! הוא אף פעם לא נגדך).

נשים – אני מזמינה אתכן להתבוננות – לחלקנו היו חוויות לא פשוטות בנוכחות האיבר הזה, ולפעמים נותרו בנו רגשות קשים כלפיו, כמו כעס, פחד, דחייה ואפילו גועל.

אולי הגיע הזמן לרפא ולנקות את המשקעים, ולהסכים להיפתח מחדש לגילוי סקרן ומלא פליאה?

ולשניכם יחד אני ממליצה לשחרר את הזין מכל ציפייה. אמרו לו: "אתה אהוב תמיד, בכל מצב",

וגם "במעשה האהבה שלנו – אין כל דרך להיכשל". הרעיפו עליו שפע של תשומת לב אוהבת, מגע קשוב, וכמובן – התפעלות פעילה.

שלכן ושלכם,

סמדר.

נשפכות – הפן הרגשי של השפיכה הנשית

מאת: סמדר מילר

בכל המרחבים בהם דיברתי על מיניות ועל נשיות, נדמה שאין נושא שא.נשים מתעניינים בו כמו השפיכה הנשית.

גם נשים וגם גברים ממש ממש רוצים לדעת: אגדה או אמת? (אמת, כמובן) האם כל אישה יכולה?(כן, הללויה) ואיך בדיוק עושים את זה? (לא אגלה לכם, ותכף גם תבינו למה).

אם גם אתם להוטים לפצח את החידה המשפריצה, חשוב לי להניח פה נקודה אחת משמעותית:

למיטב הבנתי, מנגנון השפיכה הנשית נועד לנקות, לטהר, ולשחרר את האגן שלנו ממתח ומטען רגשי שנאגר בו בחיי היום יום שלנו. זו דרך מופלאה וגאונית להתנקות מבפנים, תוך חוויה עמוקה של שחרור.

אני רוצה להבחין בין שני סוגי שפיכה: "נביעה" ו"רעידת-אדמה". (יש עוד מלא, אבל הם נעים על הרצף הזה).

בשעה ששפיכת "נביעה" היא פעפוע עדין, "רעידת אדמה" היא שחרור פתאומי ומיידי של כמויות גדולות של נוזלים, ועל השפיכה הזו, אני רוצה לדבר.

לי זה תמיד מזכיר ירידת מים לפני הלידה. לא רק בגלל כמות הנוזלים המפתיעה, אלא בשל הגוון הפראי של החוויה, כמו בצירי לחץ, כשמשום מקום מגיח כוח עז שגורם לנו לשמוט באחת את כל מלבושי התרבות, הנימוס והפאסון, ואז החיה שאנחנו מופיעה. היא מגיחה מתוכנו בדהרה, בשאגה, בנהמה, ביללה,או בדממה אקסטטית.

שפיכת רעידת-אדמה שכזו היא ארוע דרמטי. גם מבחינה נפשית.

זה רגע כל-כך חשוף, כל-כך נטול שריונות והגנות, כל-כך חי ומרגש. פעמים רבות השפיכה מגיעה עם התייפחות של פורקן, בכי מעמקים. נראה שכל הגוף שופך מעליו עכשיו הרים של מתח, נטל והחזקה.

ברגע כזה, אישה מתפרקת למולקולות. וזה מרהיב כי היא נוצרת מחדש. וזה מפחיד, כי יש בזה גם אובדן, וויתור מוחלט על שליטה.

ברגע הזה, אישה צריכה לצידה גבר שלם.

שלא מפחד מחיות פרא.

שלא נרתע מדמעות, מרגשות, מהתפרקות.

שמצליח לראות אותה. לראות אותה באמת, גם מבעד לערפל התשוקה שלו.

שיכול להניח את הסיפוק שלו בצד, ורק להיות שם עבורה, לאחות את חלקיה מחדש בחיבוק עוטף.

וחשוב לי לומר את זה, כי אני מזהה שחלק מהמוטיבציה לשפיכה נובעת מתפיסה שרואה בחוויה המקודשת הזו לא יותר מפירוטכניקה פורנוגרפית. גאדג'ט מגניב, אפליקציה חדשה ששווה להוריד, משהו ממש, אבל ממש מחרמן.

וכל זה ממש נכון, אבל שפיכה נשית מסוג "רעידת אדמה" היא מאורע רגשי עמוק, ואם אין מיכל מתאים להכיל אותה, פעמים רבות היא פשוט לא תגיע. גוף האישה, החכם להפליא, יכול פשוט לבלום ברגע האחרון, אם אין תחושה של מוגנות שלמה.

ולכן אני לא בעד "הוראות הפעלה" לשפיכה הנשית. כשיש רצון, מוכנות, ובעיקר – מרחב מיני משותף בשל ומלא לב – השפיכה תגיע בטבעיות, מתוך שהגוף נזכר בעצמו.

שנדע גשמי ברכה!

שלכם ושלכן,

סמדר.