איכסה בנות! אמירה שהורים לבנים בטח מכירים.

האבות שבניכם, כמוני, בטח גם זוכרים את עצמם אומרים את אותו דבר.

כילד אני זוכר שיחד עם תחושת המשיכה והסקרנות גם מאוד פחדתי מבנות. הן יכולות להקסים אותך, להפנט אותך, לפתות אותך ואז ברגע אחד להעליב אותך עד עפר ולעקור את ליבך מהמקום בעודו פועם.

היה לי קשה מאוד להתמודד עם העלבון הצורב הזה ולכן עד גיל מאוחר, יחסית, נמנעתי מקשרים עם בנות. יחד עם זאת ידעתי שקיימת מתיקות אין סופית בלהיות חביב על הבנות ומוערך על ידן.

גם כשבגרתי המשכתי לפחד מלעג ומביזוי של נשים. להתחיל עם נשים ולקבל עקיצה כואבת… אאוווצ'. שלא נאמר להגיע איתה למיטה ושם לחטוף.

נראה לי שזה פחד שהרבה גברים מכירים – לצאת קטן, אפס, לא שווה…המענה האסטרטגי שלי היה לפתח יכולת, להוכיח אותה ולספק את הסחורה.

למדתי לקלוט הכי טוב מה הן רוצות ולתת להן את זה. חשבתי שאם אמשיך לשכלל את הריצוי הן סוף סוף תהינה מרוצות ואז לא אפחד יותר מעלבון.

ההישג הכי גדול שיכולתי רק לחלום עליו היה – להיות נערץ על ידי אישה. שהיא תחשוב שאני גדול וחזק ומדהים ואז אוכל להרגיש גבר אמיתי. זה קרה לפעמים, אך הייתי תלוי בכך.

הפחד הגדול של גברים מעלבון, מצד אחד והחלום הנשגב להיות מוערך מצד שני, הם ללא ספק מכשול עצום ביצירת אינטימיות וקרבה עם נשים. הוא נהיה הרבה יותר משמעותי בתחום המיני ולכן רבים חווים קושי בתחום זה.

היום אני פחות תלוי בפחד מעלבון וברצון להשיג הערכה מאישה כי אני מבין שהאתגר שלי הוא בכיוון אחר לגמרי. האתגר שלי הוא להתפתח כגבר וכאדם. זה אומר שאם אני כועס או נעלב אני מבין שיש לי אחריות על כך ואז אני מפנה את המבט פנימה לעצמי ובודק מה השלב הבא בהתפתחות שלי.

אני מזמין גברים ונשים להפסיק עם האסטרטגיות מכיתה ב' ולהשתמש ביחסים שלכם כדי לעלות כיתה לשלב ההתפתחותי הבא. אנחנו לעולם לא מפסיקים לגדול ולהתבגר ולעלות כיתות, אפילו שסיימנו את בית הספר.