תיקו אורגזמות

דואגים "להגמיר" את בן/בת הזוג אחרי שגמרתם?
מצפים מבני הזוג להשוות אורגזמות?

נשאלת השאלה: למה?

 

מתחשבנים


בואו נדבר רגע בכנות – זה נעים לכם?

עם יד על הלב, אחרי אורגזמה טובה ומשחררת, לא היית מעדיף לצלול לתוך ענן הנעימות והרגיעה ולא "לארגן" לזוגתך אורגזמה בכל מיני דרכים?

ואת, האם נעים לך בגוף להמשיך להיות נחדרת אחרי שכבר גמרת? 

אם זה נעים ומתאים לכם – סחטיין. אבל אם זה אפילו קצת מאולץ ומאומץ – המאמר הזה בשבילכם:

בקרב המוני זוגות זה הצפי והנוהג: לדאוג זה לזה לסיים מפגש מיני באורגזמה.
על פניו, זה נוהג מלא בהתחשבות ונתינה. מה יותר אצילי ונדיב מלהשוות אורגזמות?
"מה אני אשאיר אותו ככה?"
"מה אני אצא אגואיסט?"
אלו מחשבות שלרבים מאיתנו יש.

בפועל המנהג להשוות אורגזמות יוצר לא מעט סיבוכים.
אחרי אורגזמה משחררת, הגוף שלנו מתארגן לרגיעה. כמויות האנרגיה העצומות שזרמו בתוכו מתמתנות.
קצב פעימות הלב יורד, הנשימה נרגעת, האיברים הזקפתיים (פין, דגדגן) נרפים.
הנחיתה מאורגזמה יכולה להיות חוויה נעימה ומתוקה.
הגוף שלנו שמח לנוח במצב הזה, לווסת את עצמו מחדש, להרפות מהכל.

בזמן עוררות מינית אנחנו שטופי הורמונים שגורמים לנו להנות ממראות, ריחות וטעמים, שבמצב רגיל לא היו מרגשים אותנו, אולי אפילו היו דוחים ומרתיעים. אנרגיה מינית נותנת לנו כוח ותנופה לתנועות ותנוחות שבבכל מצב אחר היו מאתגרות אותנו.

כשאנחנו ממשיכים לעסוק בפעילות מינית ללא עוררות מינית – אנחנו נהנים פחות ומתאמצים יותר. 

הצורך להשוות אורגזמות גורם לנו לפעול בניגוד לרצון ולצורך הגופני שלנו.
והגוף אומר את דברו – יובש מעקצץ וכואב מופיע בנרתיק, עייפות וקוצר רוח מופיעים, ויש תחושה כללית של מאמץ ומיאוס. כל אלו ישפיעו גם על החשק שלנו לקראת המפגש המיני הבא.

אז למה אנחנו עושים את זה?


אצילי ונדיב או מרצה ומקריב?

אנחנו חיים בתרבות התפיסה המינית בה מצומצמת ומעוותת.
אנחנו נוטים לראות באורגזמה את תכלית המפגש המיני, שיא השיאים, פסגת העונג, הזכות והחובה של כל משתתף במשחק המיני. אם לא היתה אורגזמה בסוף – כל העונג והחיבור שחווינו לאורך מעשה האהבה לא שווים כלום. 

שמעתי פעם ידיד חכם שאמר שנהיינו "קבלני אורגזמות".
אני לא יודעת עבור מי אנחנו עובדים, אבל אין ספק שאנשים רבים מרגישים לחץ וחובה לספק את הסחורה.

זוגות רבים פיתחו דפוסים והרגלים קבועים במיניות שכל תכליתם "להבטיח" אורגזמות. למשל: הוא קודם כל מביא אותה לאורגזמה באופן אוראלי, ואז חודר אליה וגומר. או, הוא גומר, ואז היא שולפת ויברטור. זוגות רבים מונעים מעצמם הרפתקאות חדשות, ונצמדים "למסלול הבטוח" רק כדי לא להסתכן במין ללא אורגזמות. 

שלא תבינו, אני בעד אורגזמות! אורגזמות זה כיף, משחרר וגם מאוד בריא!
אבל כל כיף מתקלקל כשהוא הופך לחובה, וכשנכנס מתח לתמונה.
ואורגזמות נשיות במיוחד – ככל שילחיצו אותן, כך הן יבוששו לבוא. 

ויתירה מכך – אין דין אורגזמה מאולצת שהושגה במאמץ ובלחץ, כדין אורגזמה נובעת, שמפעפעת  מתוך הגוף מעצמה, בנחת ובנועם. 

אני מזמינה אתכם פשוט להתנסות. שחררו את עצמכם מחובת האורגזמות, ותראו מה יקרה.

 

ו… הוא לא יתפוצץ?

מה עושים עם כל החרמנות שנשארת בגוף אם לא גומרים? ומה לגבי כאב ביצים? וקושי להירדם?


יום לפני הרצאה שנתתי על מיניות קשובה, ניסים ואני עשינו אהבה, והוא בחר שלא לגמור. כן, זה בהחלט קורה לנו לפעמים. אחרי שעה צילמתי אותו יושב על הספה וזולל גלידה, מבסוט חאלאס, והוספתי למצגת, רק כדי שתהיה לי הוכחה – הנה גבר שנשאר בחתיכה אחת, בריא למראה, אפילו רגוע ונינוח, אחרי מפגש מיני סוער שלא הסתיים באורגזמה. 

במילים אחרות – זה אפשרי. אם נשחרר את הקיבעון המחשבתי, את התחושה שמגיע לנו ואת הפחד מה יקרה לנו אם לא נגמור, נגלה שהגוף יודע להוריד אנרגיה מינית גם ללא אורגזמה.  למעשה אם אנחנו לומדים להסתנכרן, האנרגיה המינית עולה ויורדת בתיאום אצל שני בני הזוג. וכך גם אם רק אחד מהם גומר – שניהם יחוו רגיעה.

כאב ביצים הוא תוצאה של ריכוז כל האנרגיה המינית באזור איבר המין.
נשימה עמוקה ופתוחה, ורשות עצמית להשמיע קולות ולנוע בחופשיות תזרים את האנרגיה בכל הגוף ותמנע לרוב כאב ביצים. 

וכמובן, במקרה  שהגוף ממש דורש אורגזמה, אתם כמובן מוזמנים לשרת את עצמכם.



ו…. היא לא תתאכזב ממני?

 

האם היא לא תתבאס עלי? האם הוא לא יתעצבן? ומה זה אומר עלי, ועל המאהב שאני, אם האישה שלי לא גמרה?

אם עד היום ההסכם ביניכם היה לספק זה לזו אורגזמה בכל מחיר, הפרה חד צדדית ומפתיעה של ההסכם בהחלט יכולה לגרור תרעומת, ובצדק. 

זו הזדמנות מופלאה לשיחה כנה, שבה תשתפו שזה לא הכי נעים ומתאים לכם , ובהזדמנות תתעניינו גם מה המצב בצד השני, ואיך הוא מרגיש כשנדרש לעשות "השלמות" אחרי שגמר.
דברו גם על האתגרים להישאר ללא אורגזמה, ועל הרגשות שזה מעלה בכם.
דברו וחישבו על דרכים והסכמים שיכולים להיות נעימים ומתאימים יותר, לשניכם. 

הסכימו לפתוח את הראש לאופקים חדשים וללמוד דברים חדשים כמו סנכרון, רב אורגזמיות, והרחבת המנעד המיני שלכם ליותר מ"דרכים אפקטיביות להשגת אורגזמה". אם אתם נתקלים באתגרים חוזרים ונשנים כמו פער גדול בקצב ההתעוררות והפורקן (מה שפעמים רבות מזוהה כ"שפיכה מוקדמת" או "קושי בהשגת אורגזמה") יכול להיות שזה הזמן לטפל בזה, במקום להמשיך ליצור מעקפים. 

גמרתם? אני עוד לא

דבר אחרון – ככל שתהיו פחות במתח, פחות במאמץ ופחות בריצוי – כך המיניות שלכם תשגשג, תתפתח ותרצו לשוב זה לזרועות זו (או זה) שוב ושוב. 

שלכם באהבה, 

סמדר.

לא חייבים לגמור! (או למה לפעמים כדאי דווקא לא לגמור)

הדחף לגמור כל כך חזק , שבסופו של דבר הוא משתלט על המפגש המיני בין בני זוג. תארו לכם שהדחף לגמור הוא דמות של בנאדם שקוראים לו חייבלגמור.

אז הכירו בבקשה את חייבלגמור. כל מה שיש לו בראש זה לגמור והוא יעשה הכל בשביל…לגמור. זאת המהות שלו ויש לו אסטרטגיות שונות להשיג סקס שבסופו הוא יוכל לגמור.

למשל, בנחמדות – הוא יחסל את המטבח אחרי ארוחת הערב, הוא יהיה נחמד, ידבר מילים יפות, יחזר וינסה לעורר את בת הזוג שלו.

במניפולציה רגשית – אבל אם בת הזוג שלו תדחה אותו הוא יעלב ויהפוך להיות פוגעני, עוקצני, ציני. הוא יאשים וילחץ על המקומות הכואבים.

בתחפושת הבוגר – הוא יגיד שיש כאן בעיה רצינית, שחייבת פתרון ויכוון לכך שהבעיה היא לא אצלו, אלא אצל בת הזוג שלו.

כשחייבלגמור רוצה סקס הוא לא רואה ממטר.

איך זה נראה כשחייבלגמור מנהל את הסקס?
  1. כל דבר קטן מדליק אותו. מבחינתו כל מגע אינטימי או רמיזה קלה חייבת להיגמר בסקס. חיבוק, נשיקה, יד על הברך, מבט, ערום. כל דבר כזה יכול להתפרש כרצון לסקס.
  2. חייבלגמור "נכון תמיד". הוא יכול לעשות סקס בכל זמן ובכל מצב. מבחינתו כל יום, כמה פעמים ביום, אבל הוא מוכן לחכות גם יומיים-שלושה. מעבר לזה הוא מתחיל להיות עצבני.
  3. הסקס מכוון מטרה, קצר וענייני. חייבלגמור יעשה כל מה שיקדם את המפגש המיני לכיוון של אורגזמה, לא רק שלו, אלא גם של בת הזוג שלו. בתפיסת העולם שלו לגמור זה הדבר הכי חשוב בעולם ולכן חשוב לו שכולם יגמרו. אם לא הוא יהיה מתוסכל, אבל העיקר שהוא יגמור.
  4. והדבר האחרון – אין דבר כזה סקס בלי לגמור. גם אם בת הזוג שלו מאבדת את החשק המיני שלה באמצע, עדיין היא צריכה לעשות את מה שנדרש כדי שהוא יגמור.

מי שחייבלגמור נוכח במערכת היחסים שלו, יודע עד כמה הוא נחוש להשיג את המטרה שלו ועד כמה הוא מכניס הרבה מתח לתוך מערכת יחסים, פוגע בחשק המיני של הצד השני ומסכסך בין בני הזוג במסווה שהוא רק רוצה אהבה וקירבה.

מה קורה כשחייבלגמור לפתע לא חייב לגמור? לשני בני הזוג יש שקט, אנחת רווחה וחופש.

כשאין לחץ לגמור אפשר לשחק, לגעת, להתחבק, להתכרבל. אפשר ללכת ערומים בבית מבלי שכל אלה יתפרשו כהזמנה לסקס.

כשאין לחץ על האורגזמה, בת הזוג יכולה להרפות ולצאת מעמדת ההימנעות המתמדת שלה מסקס ולפתע יכולה לגלות מחדש את החשק המיני הנובע שלה ואת המשיכה שלה לבן הזוג.

עבור חייבלגמור, זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אבל יש דבר כזה סקס בלי לגמור. יש מצבים שבהם לא מתאים לבת הזוג או לבן הזוג ללכת עד הסוף וחשוב לכבד את זה.

לגמור זה כיף, אבל כשאי-אפשר בלי וכשזה הופך להיות משהו שמנהל את המפגש המיני ודוחק את בני הזוג למקום שני, כדאי לעצור ולבחון מחדש את הדברים.

למי שחייבלגמור מנהל את חיי המין שלו ואת מערכת היחסים, אני ממליץ לקחת אתגר של פרישה מגמירות תוך כדי למידה של טכניקות שליטה, יכולת רגיעה, חיבור לגוף, למידה רגשית, נפשית ומנטלית. אפשר לעשות את זה בתהליך מובנה שנקרא – "אתגר 14-יום ללא שפיכה".

PHOTOGRAPHY BY TASHA ROSE

 

הסקס שלכם נמשך פחות מ-15 דקות? היכונו למשבר

אם הסקס שלכם נמשך פחות מחמש עשרה דקות, הכל כולל הכל, מהנשיקה ועד האורגזמה הכמעט-וודאית של הגבר, צפוי לכם משבר תשוקה.

משבר תשוקה, הכוונה שהחשק המיני של אחד מבני הזוג או של שניהם הולך ודועך עד שהוא נעלם. נשמע מפחיד? מסתבר שהתופעה מאוד נפוצה במערכת יחסים ארוכת טווח.

אז איך סקס קצר קשור לחוסר חשק?

אצל רוב הזוגות העוררות המינית לא מבשילה באותה מהירות. ברוב המקרים גברים מגיעים מהר יותר לעוררות מינית ולסיפוק. נשים, לעומת זאת, צריכות הרבה יותר זמן להגיע לבשלות של העוררות המינית ולא תמיד לסיפוק. במילים אחרות, כדי שאישה תגיע לשיא העונג שלה היא צריכה הרבה יותר מרבע שעה.

*אם אצלכם זה הפוך, אנא סילחו לי על ההכללה והתייחסו להמשך הטקסט במהופך.

כאשר הסקס קצר, נשים פחות נהנות.

ביחסי מין קצרים אישה, בדרך כלל, לא ממצה אפילו רבע מפוטנציאל העונג שלה, אפילו אם היא גומרת. בפחות מרבע שעה היא בקושי מצליחה להפסיק את המחשבות בראש שמפריעות לה להתעורר מינית.

יש נשים שבמשך שנים לא נהנות בכלל מהאקט המיני עצמו והם בטוחות שכך זה צריך להיות. במקרה הטוב הן שואבות את ההנאה שלהן מכך שבן הזוג נהנה ומסתפקות בכך.

לנשים ולגברים יש פוטנציאל עונג עצום והזמן המועט המוקדש למעשה האהבה לא מאפשר להם להגיע למקסימום העונג שלהם. בעוד שלרוב הגברים קל להגיע לשיא, רוב הנשים לא יכולות להסתפק בכך, משום שהמערכת המינית שלהן דורשת יותר השקעה ותשומת לב כדי להגיע לעונג.

בנוסף, סקס קצר לאורך זמן יגרום גם לכיווץ, כאב, צריבה, דלקות חוזרות, פטריות ותופעות לא נעימות נוספות.

ולכן נשים רבות מגיבות בירידה בחשק המיני.

גם אני הייתי הגבר הזה.

כגבר, רוב חיי לא ידעתי כמה זמן צריך להשקיע וברוב המקרים לא היה לי כח. זה מיותר מבחינתי. רציתי לגמור עם זה מהר, לנצל הזדמנויות. בערב במקלחת, בלילה לפני השינה ובבוקר לפני שקמים מהמיטה. מאוד אהבתי את הקוויקים האלה. ההשקעה הזאת היתה בשבילי "עבודה" ולא נהנתי ממנה.

כן היה צבט לי לשמוע תשובה חיובית אמנם, אך מינורית ולא מתלהבת, לשאלה האם היה לך טוב. כי מה בסך הכל ביקשתי? שהיא תעוף עלי ושהיא תגיד לי שהיה לה הכי מדהים ושאני הכי טוב שהיה לה.

נשים עפות על גברים שלומדים לתת יותר זמן למעשה האהבה כי אז הן מתחילות לגלות מרחבים חדשים בעונג שלהן ואז הן מתחילות להנות באמת מהמיניות האינסופית שלהן.

גברים מגלים שההשקעה בבת הזוג יכולה להיות עונג צרוף ומתמשך. הם לומדים שגם העונג שלהם יכול להיפתח כתוצאה מכך לרמות חדשות ובעיקר הם מקבלים בת זוג מלאת חיות ועונג שמעריכה ואוהבת ושמחה לעשות איתם אהבה.

אז בפעם הבאה שאתם עושים אהבה התקדמו לאט ואל תתקדמו לשלב הסופי לפני שעברו לפחות חמש עשרה דקות ואולי אפילו שלושים…

מה, כבר גמרת?

"כן, כן, עוד, כן הנה, אני גומרת, תמשיך עוד, אל תעצור…. מה, כבר גמרת?"

עבור רוב הגברים הרגע הזה ממש מבאס. הם חושבים – שוב פישלתי ברגע של הזדמנות לתהילת עולם.

רגע אחד קטן מפריד בין הלוזר הגמור לבין הווינר שהצליח להחזיק מעמד מבלי לגמור ברגע הקריטי ולהביא את בת הזוג שלו לאורגזמה בחדירה.

גברים מספרים לי שהם עושים עבודת מודעות, לומדים ומתרגלים טכניקות שיעזרו להם להשהות את השפיכה ועדיין, כשבת הזוג בשיא האקסטזה הם לא מצליחים.

כיווצים, נשימות, הנעת אנרגיה… כל זה טוב ויפה, אבל ברגע האמת צריך שתהיה לך שותפה.

כן, כדי ששני בני הזוג יהנו מזיקפה ממושכת צריכה להיות תנועה משותפת, כמו בריקוד.

צעדי הריקוד של הגבר:

אם אתה לא יוגי שהתאמן 20 שנה אין לך סיכוי.

גם אם אתה מתרגל ותיק של טכניקות אי-שפיכה, עדיין הסיכוי שתוכל להמשיך כרגיל כאשר אתה בתוך בת זוגך המתלהטת הוא די נמוך. הפות נועדה לחלץ זרע מהפין ביעילות המרבית ואם בת הזוג שלך לא תתחשב בך, תרסן את תנועותיה ותאט, סביר להניח שאתה לא תוכל לעמוד בפרץ.
זה הזמן ללמוד איפוק, איטיות, סבלנות, רכות, אינטימיות, התחשבות ותקשורת.

הרשה לעצמך לעצור ולסגת

אלא אם אתה ממש מחרב לבת הזוג שלך את האורגזמה שלה ביודעין, לעצור זה לא דבר רע או מרושע. אנחנו לא מכונות ולא באנו "לתת עבודה". אם אתה רוצה ללמוד ביחד עם בת הזוג שלך משהו חדש אודות המיניות שלך, הרשה לעצמך לעצור, לסגת ולהתבונן במה שקורה לך. קח כמה נשימות והרגע. כשתעשה זאת תגלה שהחשק המיני שלך בא בגלים. שגם אם הזקפה נחלשת, היא יכולה גם לחזור בעוצמה רבה יותר.

שחרר את עצמך מכל המתח הזה.

לחץ ומתח הם שני האויבים המושבעים שלך. כשאנחנו לחוצים אנחנו לא נושמים וכשלא נושמים בזמן מעשה האהבה מצטבר גודש אנרגטי באיבר המין ואז השפיכה באה על מנת לאזן את הלחצים. אתה יכול להירגע. אין צורך להוכיח את גבריותך. אתה לא אמור לספק איזה שירות או מוצר. אתה כאן בשביל להתקרב, לאהוב ולהיות באינטימיות עם אהובתך.
היה מי שאתה. תן לעצמך מרחב של זמן ושל נשימה.

האורגזמה והשפיכה לא Must

שתדע, בשביל בת הזוג שלך מעשה אהבה מושלם יכול להיות ללא אורגזמה. כן ברור, אורגזמה זה כיף וזה נהדר, אבל לרוב הנשים, חשוב יותר הביחד, העונג שבדרך, הביטויים הלא מילוליים של הקירבה ועוד דברים שרוב הגברים שעסוקים כל כך באורגזמה שלהם לא רואים אפילו. אז תנוח ותנסה לשים את האורגזמה מידי פעם בצד. כאשר זה הדבר הכי חשוב אז הגוף שלך עושה הכל כדי שזה יקרה, אבל כשאתה מלמד אותו שזה לא הכי חשוב, אז הוא מתחיל להתארגן אחרת.

צעדי הריקוד של אישה

איבר המין של בן הזוג שלך הוא לא ויברטור

אני תמיד מתרשם מהביצועים של המכשירים האלה. בשנים האחרונות הם השתכללו לרמה של מעבורת חלל. אבל ויברטור הוא עדיין ויברטור. הוא נועד לגרות את הגוף. אין לו לב. אין לו עיניים, אין לו נשמה ואין לו רגשות. הוא חתיכת פלסטיק עם סוללות.

אף על פי שהביצועים של איבר המין של בן הזוג שלך רחוקים מאוד מהביצועים של המכונה הקטנה והאלגנטית, הוא נועד לתת לך הרבה מעבר למה שכל מכונה שבעולם לא תוכל לתת לעולם – אהבה, קירבה, אינטימיות ורגש. כווני לקבל את אלה מבן הזוג שלך והמיניות שלכם תגיע לפסגות שלא הכרת.

הזיקפה שלו והשפיכה שלו לא מעידים החושניות שלך

"אם אני לא גומר אשתי נעלבת" – משפט שאני שומע לא מעט מגברים. נשים יקרות, האם זה נכון?

האם עובדת היותך אישה סקסית ומושכת תלוייה בתפקוד של איבר המין של בן הזוג שלך? נשיותך לא תלוייה בדבר. נשיותך היא עובדה. החושניות שלך,גם היא לא תלוייה בדבר. החושניות שלך נובעת מתוכך, מעצם היותך אישה מינית. עד כמה את מרשה לעצמך להביא לידי ביטוי את האישה המינית שאת כאשר את עם בן הזוג שלך? הפסיקי לתלות את היותך אישה חושנית ומושכת בזיקפתו של איבר המין של בן הזוג שלך. יש עליו מספיק לחץ.

ריקדי איתו

פקחי את חושייך ורקדי איתו. הקשיבי לו. לא רק לגופו ולתנועות האגן שלו. הקשיבי לכל הוויתו. הקשיבי לנשימותיו, לליבו, למשאלותיו הכמוסות שלו. היי איתו. הביטי בו באהבה, לא כמו מישהו שבא לספק לך דבר מה. פגשי אותו בבדידותו, בפחדיו, באנושיותו. התאימי את נשימותייך לנשימותיו והיי לאחד.

הריקוד של שניכם

אתם עושים אהבה, לא רצים אל המליון. איש אינו רודף אחריכם ואף אחד לא מצפה מכם להיות מי שאתם לא. קבלו את עצמכם כפי שאתם. הסירו את השיפוט ואת הגינוי ופרגנו לעצמכם ולאהובכם.

אתם יכולים לעשות את כל העבודה הרוחנית שבעולם, אבל אם אתם עדיין רוצים להשיג משהו במעשה האהבה חזרתם לנקודת ההתחלה.

ארבעה טיפים למין אוראלי מושלם לאישה

איך לתת מין אוראלי מושלם לאישה

אף על פי שלתת מין אוראלי לאישה זה אולי אחד הדברים הכי המענגים בעולם, לא מעט גברים מנסים להימנע וגם למרבה ההפתעה לא מעט נשים נרתעות מקבלת מין אוראלי.

אז הנה ארבע טיפים על איך אפשר לתת מין אוראלי מושלם לאישה.

לגשת כשהיא כבר פתוחה –

גברים שרוצים להעניק מין אוראלי לבת הזוג שלהם כבר בהתחלה עושים זאת כדי לגרות ולעורר אותה ולסחוף אותה למעשה האהבה.

מסתבר שלמרבית הנשים מין אוראלי ישר בהתחלה לא נעים. אף על פי שמין אוראלי הוא אחד הדברים הכי נעימים ומענגים בעולם, אם הוא לא בא בזמן, הוא ממש לא נעים ואפילו צורם!

אז מתי הזמן?

כשהפות כבר פתוחה. בדיוק הפוך ממה שחושבים. מין אוראלי לא בא לפתוח – הוא בא כדי להעצים את הגירוי המיני אחרי שהוא כבר התחיל.

אז איך היא תיפתח אם לא ניגע בה?

הפות נפתחת כאשר נעים בגוף והוא מגורה מינית. נשיקה בפה, נשיקות בצוואר, ליטוף, במיוחד באזור השדיים (אמנות בפני עצמה) ובירכיים ואפילו לחישה באוזן יכולים להזרים דם אל איבר המין ולפתוח אותו ולהרטיב אותו.

אין צורך במגע חזק ואין צורך להאיץ. הפתיחה הזאת יכולה לקחת זמן. לפעמים עשרים דקות ולפעמים אפילו יותר, אבל כשהפות נפתחת היא מזמינה אותך, ממש מבקשת מגע עם הלשון והשפתיים וזה הרגע לגשת אליה בעדינות וברכות.

לבנות מתח וליצור "רעב"

גם כשכבר נוגעים בה, אפשר להמשיך ולבנות מתח, לגרות אותה יותר, לגרום לה להיפתח עוד, להרטב עוד, להיות רעבה ולרצות עוד.

איך עושים את זה?

לגעת ולסגת – במקום להתחיל לתת עבודת ליקוק אינטנסיבית ללא הפסקה נסו לתת ליקוק אחד ולהניח, לספור שלוש שניות ולתת עוד אחד שניים, להתרחק, לספור שוב, להמתין בין פעם לפעם, להקשיב לתגובה ושוב לחזור.

ללכת סחור סחור – במקום מגע ישיר בדגדן ללקק מסביב ואז לרגע לגעת ואז שוב מסביב. לקקו את כל הפות ולא רק את הדגדגן. רדו אל פתח הנרתיק ולקקו שם, לקקו מסביב לשפתיים הפנימיות ואז מסביב לדגדן.

ככה אתם הולכים לשגע אותה.

טיול ולא עבודה

כשאתם מלקקים פות, תחשבו שלקחתם יום חופש מהעבודה ויצאתם לטייל בטבע ביום יפה. ליקוק פות צריך להיות, כמו לטייל בטבע בנינוחות וברגיעה. זה לא משימה שיש לבצע ולהגיע לתוצאה. זאת לא עבודה. אפשר להנות מהטיול עצמו. אין לאן להגיע. זה יותר טיול מעגלי מאשר טיול ליעד מסויים. ההנאה היא מהליקוק עצמו ולא מהמטרה ולכן הניחו לאורגזמה. היא יכולה גם לא להגיע וזה בסדר. הלחץ על האורגזמה יוצר הרבה מתח ודווקא מעכב אותה ואז צריך להשקיע יותר כח, אנרגיה זמן וזה לפעמים מאוד מתסכל.

כשאתם באווירת טיול אתם רגועים ונינוחים ומשדרים לאישה – הכל בסדר, אין לחץ ואז היא יכולה להרגע ולבטוח. כשהיא נרגעת העוררות המינית יכולה להתגבר.

ואחרון חביב – נשמע שטויות אבל ממש לא! – לשון רחבה ורפוייה!

הרבה פעמים חושבים שכדי לגרות את הדגדגן הקטן, שהוא בסך הכל נקודה צריך משהו שפיצי ולכן מלקקים את הדגדגן עם לשון שפיצית ושרירית. אז תקשיבו, זה לא נעים ולא כיף ואפילו כואב. הרפו את הלשון. עשו לשון רחבה, משוחררת ורפוייה ולקקו איתה תוך כדי הנעת הראש למעלה ולמטה ולא הנעת הלשון, כי הנעת הלשון מכווצת שוב את שרירי לשון.

שיהיה לכם ליקוק נעים וספרו לנו איך היה.

*הטקסט הוא סיכום של שיעור הוידאו של ניסים על ארבע עקרונות למין אוראלי מושלם לאישה מתוך ערוץ קרובים TV

קרדיט לצילום: Christmas Lion by Bill Dodsworth

למה האישה שלי שמחה לשכב איתי?

למה האישה שלי שמחה לשכב איתי?

האישה שלי לא יותר מינית מכל אישה אחרת. היא פשוט אישה!

כשאנחנו עושים אהבה אני תמיד חצי צעד מאחוריה.
אם אני מקדים אותה היא נסגרת.
היא לא שולטת בזה. הגוף שלה פשוט נסגר בלי שהיא תירצה.

מה זה אומר נסגר?
התשוקה המינית שלה נעלמת וברגע אחד כל הסיטואציה כבר לא מינית בשבילה.
אם אני לא יודע שהיא נסגרה וממשיך היא תרגיש כאב, צריבה או סתם אי נעימות.

לרוב נשים לא אומרות כשהן נסגרות מינית.
למה הן לא אומרות?
כי הן לא רוצות לאכזב את בן הזוג וגם חוששות מהתגובה שלו.
גברים רבים מגיבים בהאשמה ובכעס כשזה קורה.

הגוף של האישה שלי חכם.

הוא מנחה אותי לכבד אותה ולפגוש אותה לעומק.
לפגוש אותה עם הלב שלי.
ובכל פעם שאני רוצה מפגש מהיר, שטחי וחסר רגש הוא לא מסכים.
אז למה האישה שלי רוצה לשכב איתי בכל פעם יותר ויותר?
כי אני פוגש אותה באמת עם לב פתוח ואוהב,
אני רואה אותה,
אני קשוב לקצב של גופה

ואף פעם לא שוכח לשמור על חצי צעד מאחוריה.

אולי גם האישה שלכם כזאת…
ואולי האיש…

זוגיות היא הסדר חוקי לשרותי מין ללא תשלום

זוגיות היא הסדר חוקי לשרותי מין ללא תשלום. האמנם?

המשפט הזה אולי מוכר לכם והוא נאמר, כמובן, כבדיחה, אבל לדעתי עבור רבים הוא דרך חיים והוא מתכון בטוח ליצירת פער בחשק המיני אצל זוגות.

נהוג לחשוב שבני הזוג אמורים לספק לנו את הצורך המיני. אם לא הם אז מי?

הרי בהסכם הזוגי הסטנדרטי לא כתוב שאנחנו יכולים לפנות לספקים חיצוניים בעניין זה ולרוב הזוגות עדיין חשוב ביותר לשמור על בלעדיות מינית.

אז מה עושה איש שאשתו לא מוכנה לשכב איתו בתדירות שהוא היה רוצה?

אתם אולי חושבים שרק אצלכם זה כך, אבל פערים ברצון ובחשק ליחסי מין קיימים כמעט בכל בית. ברוב המקרים יש את זה שרוצה יותר ואת זאת שצריכה להדוף אותו. לרוב הוא מתוסכל מהפרה בוטה של ההסכם והיא מרגישה אשמה על כך שהיא לא מספקת את הסחורה.

הסיבה העיקרית לאותם פערים נמצאת באותו הסכם לא כתוב שבני הזוג שלנו אמורים לספק את כל צרכנו ומתוך כך מופיעה הדרישה לסיפוק מיני.

הדרישה הזאת לא משאירה ברירה בידיו של מי שדורשים ממנו אלא להרים חומה מבוצרת. כל דרישה או תביעה לסיפוק צרכים ובטח הצורך המיני מייצרת התנגדות הולכת וגדלה בהתאמה אצל בן הזוג.

כך מתפתחת ההתנגדות:

  1. בתקופת ההתאהבות בן הזוג ממלא את הדרישה ברצון
  2. לאחר תקופת ההתאהבות, בן הזוג ממלא את הדרישה על אף שהוא לא תמיד רוצה.
  3. בן הזוג מביע מחאה ואז ממלא את הדרישה בתדירות הולכת ופוחתת
  4. בן הזוג הודף בתוקף את הדרישה

זאת הסיבה שלא מעט נשים ולעיתים גם גברים, מרגישות ירידה בתשוקה המינית בזוגיות. זוהי לא ירידה בתשוקה, זוהי עליה בהתנגדות שלא מאפשרת לתשוקה המינית להתקיים.

בין אם היא נאמרת במפורש או "משודרת", מספיק שיש "ריח" של דרישה וכבר יופיע חוסר רצון להענות לה.

לעיתים הראש אומר – אני רוצה לתת מענה לצורך של בן הזוג שלי והגוף לא תמיד מסכים. הגוף חכם והוא לא מוכן להיות כלי לסיפוק הצרכים של מישהו אחר.

מערכת יחסים שבנוייה על הנחת היסוד שבן הזוג הוא ספק הצרכים שלנו לעולם לא יכולה להיות בריאה ואוהבת. זוהי מערכת יחסים של תלות, של מקח וממכר, כוחנות ושליטה. כשאנחנו דורשים אצל מי הכח?

מיהו, אם כן, ספק הצרכים שלנו, אם לא בן הזוג?

הצרכים שלנו יכולים להיות מסופקים בדרכים רבות. כאשר אנחנו מבינים שבן הזוג לא חייב לספק את הצרכים שלנו אנחנו מתחילים להיות יצירתיים ולחשוב על דרכים נוספות בהן נוכל לספק את הצורך שלנו באהבה, הערכה ואפילו בפורקן מיני.

אנחנו יכולים ללמוד לקבל שלעיתים הצרכים שלנו נותרים לא מסופקים ושאנחנו מספיק חזקים לעמוד בזה. זה שלב נוסף בהתבגרות שלנו.

תחשבו על עצמכם כמה אתם שמחים לעשות למען בן הזוג כאשר הוא מבקש, משתף אתכם במצוקה שלו, או אפילו במקרה שנודע לכם הצורך שלו מבלי שסיפר לכם. וכמה אתם לא שמחים כאשר אותה בקשה באה בצורה של דרישה.

לסיכום:

דרישה לסיפוק צורך מיני בדרך כלל תיצור התנגדות אצל בן הזוג וזאת שאלה של זמן עד שההתנגדות הזאת תהפוך להדיפה.

בן הזוג שלנו לא מחוייב לספק את הצרכים המיניים והלא מיניים שלנו.

קשר שבבסיסו האמונה שהשותפים בקשר חייבים לספק את הצרכים אחד של השני לעולם לא יכול להיות קשר בריא המושתת על חופש בחירה, נתינה ואהבה.

שחררו את בן הזוג מהחובה לספק את הצרכים המיניים שלכם ואת עצמכם מהציפייה שהוא יעשה זאת.

זהו את הצרכים שלכם ופנו בבקשה לבן הזוג בידיעה ברורה שהוא אדם חופשי בעל זכות בחירה.

אחד הדברים הראשונים שנעשה בקורס הזוגות "התחלה חדשה" הוא לפטר את את בן הזוג מתפקיד ספק הצרכים ולהחזיר שלווה וחופש בחירה לקשר.

ולשנה החדשה, שנדע לתת ולקבל זה לזו מתוך רצון, חופש ואהבה.

שלכם,

ניסים

האם בעיה בתפקוד המיני פוגעת באהבה?

האם בעיה בתפקוד המיני לא מאפשרת אהבה וחיבור בין בני זוג?

כשאני אומר תפקוד אני מתכוון למשל לזיקפה, לאיכות שלה, ליכולת להשהות אותה די זמן, אני מתכוון לרטיבות מספקת בווגינה ובכלל המוכנות לקיום יחסי מין מלאים.

ומה קורה שהתפקוד המיני נפגע מסיבה מסוימת?

כמו בכל דבר, יש פתרונות, נכון?

אם הבעיה אצל בן הזוג, האם זה אומר שהוא מקולקל?

האם תדרשו ממנו לטפל בבעיה? ואם הוא לא מעוניין?

ואיך תרגישו כשהבעיה התפקודית אצלכם ושצריך לפתור את הבעיה שלכם?

האם באמת לא ניתן לאהוב גופנית ומינית כאשר ישנה בעיה תפקודית?

האם בעיה בתפקוד זה אומר שאנחנו פגומים? האם אנחנו מכשיר בר החלפה?

"מה לעשות, התקלקל אז החלפתי/זרקתי."

אני חושב שפיתחנו הסתכלות מאוד טכנית על המינית שלנו וזה מעלה בי הרבה כאב.

איך הגענו למצב שאנחנו עומדים למבחן תפקודי במיניות שלנו?

מיניות קשובה רואה בתפקוד המיני דבר משני. הדבר הראשון הוא המפגש. זהו חיבור, קודם כל, של הלב. אם שם אין תפקוד אז לא יכול להיווצר מפגש.

יוצא לי לפגוש זוגות שהתפקוד המיני שלהם מצוין אבל אין בינהם את החיבור שהם כל כך מייחלים לו.

כדי להשיג את אותו חיבור של הלב, של הרגש, של האהבה אין צורך בתפקוד. גם אדם מאה אחוז נכה מסוגל לחיבור כזה.

עד כמה שזה ישמע לכם מוזר, מפגש בימינו הוא דבר נדיר. בני זוג יאמרו שהם נפגשים כל הזמן ואני טוען שהם לא באמת נפגשים. הם רק פוגשים את הבבואות של בני הזוג שלהם, ששמורים אצלם בראש.

הם עוצמים את העיניים ורואים חזיון מדומיין על מנת לענות על הצרכים שלהם. זה עצוב, אני יודע.

והגוף מגיב בהתאם. אישה שלא רואים אותה ואת הצורך שלה הגוף שלה נסגר והתשוקה המינית שלה נסגרת והיא מתייבשת. גבר שלא סומכים עליו, שלא רואים את המאמצים שלו, הגוף שלו מגיב בהתאם והתשוקה שלו תרד וגם הזקפה תושפע מכך.

אם הגעתם לקושי תפקודי וגם אם לא, הפכו את הסדר. שימו את המפגש עצמו בראש סדר העדיפויות ורק לאחריו הביצוע. תחסכו לעצמכם המון לחץ וחרדה ומה שעשוי לקרות כתוצאה מכך הוא שהתפקוד שלכם ישתפר כתופעת לוואי של הפחתה במתח.

אז מהו מפגש אמת? איך עושים את זה?

להיפגש באמת זה לעצור לרגע את הכל. לעצור את תנופת היום, לעצור את המחשבות, את התכניות ואת הדאגות שקשורות לתפקוד.

להיפגש באמת זה לשמוט את כל מה שאתם יודעים אודות עצמכם והאדם מולכם ולהיות נכונים לפגוש אותו במקום שבו הוא נמצא כרגע.

להיפגש באמת זה גם לשמוט את כל הידיעות שלכם אודות מה צריך או לא צריך להיות במפגש שלכם. שחררו את עצמכם ואת בני הזוג שלכם מהצורך לספק את הסחורה. האהבה שלכם לא מותנית באם תספקו את הסחורה או לא.

להיפגש באמת זה להקדיש את מלא תשומת הלב לרגע המיוחד הזה, להסתכל על האדם השני בעיניים להחזיק לו את היד ולומר לו במילים או בלי מילים כמה הוא חשוב, כמה הוא אהוב ושאתם עכשיו רק איתו.

השלבים שאני מציע לכם:

תרגלו מפגש ללא שיחה. אפשר לומר מילים של אהבה, אבל לא להיכנס לשיחה.

תרגלו מפגש כמו קודם והוסיפו עוררות מינית ללא חדירה וללא אורגזמות

מוזמנים לספר לי מה גיליתם, מה השתנה.

"אני לא הצעצוע שלך, ילד מטומטם!"*

התרסה, הכללה והשמצת גברים… נו, אפשר אולי להתקדם?
נשיות פוסט-קורבנית מחכה לנו באופק!

בקבוצת פייסבוק סגורה המונה מעל ל-100,000 נשים, נכתב הפוסט הבא:
"גברים הכי טובים ב…."

אני גוללת קילומטרים של תגובות לפוסט הזה. מאות תגובות. וזה פחות או יותר המגוון:

לזיין ת'שכל
לגרבץ
להתלונן
לשקר
לעצבן
להעביר ביקורת
להפליץ
לבגוד
לבהות
לחפור
מאה אלף נשים בקבוצה ולאף אחת הדיון הזה לא מרגיש בעייתי.

דמיינו פוסט עם תגובות כאלה שעוסק בנשים, במזרחיים או בהומואים. לא עולה על הדעת שיח אלים, מכליל ומתנשא שכזה, עובר בלי למשוך אש. אבל על גברים מותר, אולי אפילו – מתבקש. נדפוק כי נדפקנו, לא?

כבר כמה שנים שאני מפתחת אוזן רגישה לדיבור נגוע אודות גברים.
בבדיחות, בשירים, בשיחות חולין, בתקשורת, בפייסבוק.

נראה שבגדול כתרבות אין לנו דעה טובה במיוחד על המין הגברי.
ילדותיים, חרמנים, אלימים ונכים רגשית– אלו ההכללות הרווחות, ונשים וגם גברים מרגישים לגמרי בנוח להביע אותן. מדהים במיוחד השימוש במילים "אלימות" ו"גבריות" כמעט כבמילים נרדפות.
שיח מכליל ומשמיץ אודות גברים קורה בכל מקום והוא עובר מתחת לרדאר שלנו. הוא שקוף לנו מרוב שהוא נחשב לגיטימי וסביר.

"אתה טיפש ממש כמו הטלפון החכם שלך"*

ולמה שלא נרד על גברים? הם הרי חזקים, פריווילגים ולא מרגישים כלום, אז זה ממילא לא יזיז להם, נכון?
ואנחנו ספגנו את כל השיט מהם, ונמאס לשתוק ולהיות נחמדות, אז יאללה ניכנס בהם, נכון?
כי יש לנו כוח! ואנחנו לא מהססות להשתמש בו! ועכשיו תורנו להשפיל, להחפיץ ולסרס! ולהפוך להיות כל מה שיצאנו נגדו.

"אישה מופלאה, אל תשכחי לעולם – את אלוהית והוא עוד יתחרט"*

אני חושבת שיש לנו פה רגע של הזדמנות היסטורית.
קמפיין me too סוף-סוף שם על השולחן את האמת המושתקת, ואף אחד כבר לא יכול להתעלם מהעובדה שהתרבות שלנו לוקה במחלת מין קשה, שדורשת טיפול מיידי ועמוק. אבל מי שחושב ששנאת גברים והתלהמות נשית יביאו אותנו לשם – חי.ה בסרט. העמקת התהום בין גברים לנשים היא לא הכיוון.

נטע ברזילי, כפרה עליה, באמת מקסימה ומעוררת השראה. לא ברור לי למה שמו בפיה את ההתרסה המקושקשת והילדותית הזו. זו "התשובה ל- me too"?
סליחה, אני באמת לא הצעצוע שלכם! לא תשחקו בי בעוד סבב של מלחמת המינים, גם אם הפעם אני "בצד הצודק" או אפילו "בצד המנצח".

אחיותיי הנשים – יש לנו כוח! כן,  סוף סוף!
הקול שלנו חוזר אלינו, והוכח כי אנחנו יכולות לומר את האמת שלנו גם כשהיא מרעידה את האדמה. בואו נשתמש בכוח הזה בתבונה של מנהיגות כדי ליצור חזון חדש של הקשבה, כבוד וריפוי. בואו נשתמש בו כדי לסיים את המלחמה, לא כדי ללבות אותה.

פחות לדבר על גברים ויותר לדבר עם גברים – לדבר את הפגיעות, את המורכבות, את הרגישות והיופי של כולנו. לדבר ולהקשיב. ולהתחיל לטוות חוטים של אמון וקרבה.

ואפשר, בתור התחלה, לנקות את הדיבור שלנו, האישי והציבורי, מהכללות מקטינות, מעליבות ואלימות כלפי גברים.

המילים שלנו יוצרות את העתיד, ואם אנחנו כאלה אלוהיות – בואו נברא משהו טוב. נדבר גבריות מצמיחה, נדבר גברים של אהבה. הם כבר כאן, הם תמיד היו, הם השותפים שלנו,  וככל שנדבר אותם הם יהפכו למודל מרכזי לגבריות חדשה ומיטיבה.

*הציטוטים באדום מתוך השיר TOY ,המייצג את ישראל בתחרות האורויזיון 2018. כן באנגלית זה עובר חלק יותר…

בתמונה: להיט ענק של מגאן טריינור, מלמד איך לדחות מחזר בצורה מפלצתית ומשפילה. ויש עוד המון שירים כאלה. מוזמנים להוסיף בתגובות.

טיילור

 

אהבתם?
עוד תוכן מרתק בערוץ קרובים TV!

זוג מבסוט הוא זוג עם שליחות!

זוג מבסוט הוא זוג עם שליחות!

מאת: סמדר מילר

אני מאמינה שהתכלית של זוגיות היא הרבה מעבר למתן מענה לצרכים של שני אנשים.

אני מאמינה שלזוגיות יש את הפוטנציאל ליצור דבר מה חדש בעולם. משהו שהוא יותר מסך חלקיה, והוא שרות עבור רבים.

עבור זוגות רבים היצירה המשותפת היא משפחה וילדים, אך כששני בני הזוג מתמסרים למימוש היעוד שלהם, יש להם לא פעם שליחות ציבורית משותפת.

והאמת שראיתי חזון בו העולם מנוהל (ממשלות, חברות, ארגונים) על ידי צמדים – גבר ואישה, ואולי אפילו – בידי זוגות. נשמע טוב, לא?

ובזוגיות שלנו אני כל-כך שמחה ומודה על הזכות הזו – להיות שותפים ביצירה שופעת ומשפיעה!

אני נהנית מהעבודה המשותפת, מרגישה שאני צומחת. לומדת עוד לסמוך, עוד לשחרר, עוד לנוע בהתמסרות לשוני ביננו, ולהפרייה שהיו יוצר.

תמיד הייתי כל-כך קנאית ללבד שלי,וליצירה שלי שהיא תמיד היתה סולו, ועם זאת היתה בי כמיהה לשותפות. אני נהנית ללמוד לנוע יחד, לפחד, להעז, ולהנות מפירות משותפים.

אני מרגישה שהשירות שלנו לעולם מזין את הזוגיות שלנו, שומר עליה, מאיר אותה. זה מאוד משתלם להקדיש את אהבתנו לריפוי קולקטיבי!

מיניות קשובה כבר בת שנה וחצי, כבר הולכת לבד ומפטפטת בשם עצמה.

והנה נולדה לה אח קטן ושובב: קרוביםTV – ערוץ למיניות מתחדשת.

בערוץ אנחנו משדרים זרם קבוע של יחד, השראה וחיבור, במשדרים חיים, מאמרים וראיונות עם מומחים, לקבוצת פייסבוק סגורה בתשלום של מנוי חודשי.

אנחנו מרגישים שזו הפלטפורמה המיטבית עבור זוג שרוצה להפוך את חיי המין לנתיב התקרבות והתפתחות, מבלי לרוקן את הכיס, לעבור תהליכים סיזיפיים או סדנה חד פעמית שקסמה מתפוגג מהר.

אנחנו מבינים שמיניות קשובה היא בשורה מהפכנית, שלוקח לה זמן להטמע. ואנחנו כמו תמיד – מאמינים בדרך האיטית, הקשובה והעדינה.

אז… מגיע לנו מזל-טוב! ואנחנו באמת מתרגשים מאוד. הקטנצ'יק מתוק וחתיך וכמו בכל לידה – כל הבית על הרגליים סביב הנסיך הקטן.

אנחנו מזמינים אתכם לחזות בפלא – החודש הראשון במחיר הכרות של 30 ש"ח בלבד, והמנוי הוא ללא התייחבות. פשוט כי אין לנו ספק שתרצו להישאר…

כנסו כנסו – קרוביםTV