מאת: סמדר מילר

בכל המרחבים בהם דיברתי על מיניות ועל נשיות, נדמה שאין נושא שא.נשים מתעניינים בו כמו השפיכה הנשית.

גם נשים וגם גברים ממש ממש רוצים לדעת: אגדה או אמת? (אמת, כמובן) האם כל אישה יכולה?(כן, הללויה) ואיך בדיוק עושים את זה? (לא אגלה לכם, ותכף גם תבינו למה).

אם גם אתם להוטים לפצח את החידה המשפריצה, חשוב לי להניח פה נקודה אחת משמעותית:

למיטב הבנתי, מנגנון השפיכה הנשית נועד לנקות, לטהר, ולשחרר את האגן שלנו ממתח ומטען רגשי שנאגר בו בחיי היום יום שלנו. זו דרך מופלאה וגאונית להתנקות מבפנים, תוך חוויה עמוקה של שחרור.

אני רוצה להבחין בין שני סוגי שפיכה: "נביעה" ו"רעידת-אדמה". (יש עוד מלא, אבל הם נעים על הרצף הזה).

בשעה ששפיכת "נביעה" היא פעפוע עדין, "רעידת אדמה" היא שחרור פתאומי ומיידי של כמויות גדולות של נוזלים, ועל השפיכה הזו, אני רוצה לדבר.

לי זה תמיד מזכיר ירידת מים לפני הלידה. לא רק בגלל כמות הנוזלים המפתיעה, אלא בשל הגוון הפראי של החוויה, כמו בצירי לחץ, כשמשום מקום מגיח כוח עז שגורם לנו לשמוט באחת את כל מלבושי התרבות, הנימוס והפאסון, ואז החיה שאנחנו מופיעה. היא מגיחה מתוכנו בדהרה, בשאגה, בנהמה, ביללה,או בדממה אקסטטית.

שפיכת רעידת-אדמה שכזו היא ארוע דרמטי. גם מבחינה נפשית.

זה רגע כל-כך חשוף, כל-כך נטול שריונות והגנות, כל-כך חי ומרגש. פעמים רבות השפיכה מגיעה עם התייפחות של פורקן, בכי מעמקים. נראה שכל הגוף שופך מעליו עכשיו הרים של מתח, נטל והחזקה.

ברגע כזה, אישה מתפרקת למולקולות. וזה מרהיב כי היא נוצרת מחדש. וזה מפחיד, כי יש בזה גם אובדן, וויתור מוחלט על שליטה.

ברגע הזה, אישה צריכה לצידה גבר שלם.

שלא מפחד מחיות פרא.

שלא נרתע מדמעות, מרגשות, מהתפרקות.

שמצליח לראות אותה. לראות אותה באמת, גם מבעד לערפל התשוקה שלו.

שיכול להניח את הסיפוק שלו בצד, ורק להיות שם עבורה, לאחות את חלקיה מחדש בחיבוק עוטף.

וחשוב לי לומר את זה, כי אני מזהה שחלק מהמוטיבציה לשפיכה נובעת מתפיסה שרואה בחוויה המקודשת הזו לא יותר מפירוטכניקה פורנוגרפית. גאדג'ט מגניב, אפליקציה חדשה ששווה להוריד, משהו ממש, אבל ממש מחרמן.

וכל זה ממש נכון, אבל שפיכה נשית מסוג "רעידת אדמה" היא מאורע רגשי עמוק, ואם אין מיכל מתאים להכיל אותה, פעמים רבות היא פשוט לא תגיע. גוף האישה, החכם להפליא, יכול פשוט לבלום ברגע האחרון, אם אין תחושה של מוגנות שלמה.

ולכן אני לא בעד "הוראות הפעלה" לשפיכה הנשית. כשיש רצון, מוכנות, ובעיקר – מרחב מיני משותף בשל ומלא לב – השפיכה תגיע בטבעיות, מתוך שהגוף נזכר בעצמו.

שנדע גשמי ברכה!

שלכם ושלכן,

סמדר.