"אני רק מתקרב לבת זוג שלי באופן מיני והיא ישר נסגרת ודוחה אותי. מה, היא לא רוצה להרגיש נחשקת על ידי?"

חלק מהגברים התרגלו לפרש את הדחייה הזאת כ-"האישה שלי לא מינית, מה לעשות", הם מסתפקים במין קצר פעם בשבוע-שבועיים וחלקם פשוט מוותרים על מין.

זה לא כיף שבת הזוג שלך דוחה אותך, ולא כיף להיות "כלוא" במערכת יחסים זוגית שבה צורך מאוד בסיסי שלך לא בא על סיפוקו. איך תספק את הצורך הזה? מה אתה אמור לעשות?

מה מקורו של אותו צורך בהול בפורקן מיני ובסיפוק והאם בת הזוג היא אמצעי לסיפוק הצורך?

בפוסט הקודם (בן זוגי רק מתחיל לגעת בי באופן קצת מיני – והגוף שלי ננעל) סמדר דיברה על התמכרות ואני רוצה להמשיך בקו הזה ולתת מענה גם לגברים שנשארו עם חצי תאוותם בידם.

מכירים את השיר של סחרוף – כולנו מכורים אפילו שיש לנו כזה כאילו…

אז כן. כולנו מכורים. המילה התמכרות בפוסט הזה היא לא מילת גנאי. היא באה לתאר תופעה. אנחנו רגילים לחשוב על התמכרות בהקשר של חומרים ממכרים כמו סמים ואלכוהול, אבל כיצורים אנושיים אנחנו מתמכרים לחומרים שמפריש המוח שלנו במצבים מסוימים ולכן אנחנו משחזרים אותם שוב ושוב..

הכרה בהתמכרות והופעתה במודעות היא ראשית הריפוי.

ממש בקצרה, מהי התמכרות – משורש מוכר. כשקשה הולכים למוכר. כשרוצים להימנע במצב רגשי מאתגר הולכים לדרך המילוט הסלולה והמוכרת על מנת להימנע מהאתגר. כך אנחנו בעצם מונעים מעצמנו את ההתפתחות הרגשית – במקום להתמודד עם האתגר הרגשי ולשהות בו, אנחנו נמנעים ממנו והולכים למפלט.

בתרבות שלנו לגברים מגיל מאוד צעיר אין לגיטימציה להביע רגשות. ואז מה קורה? הנער בגיל 12 לומד להימנע ממתח רגשי על ידי פריקה באוננות ואז ההתנהגות הזאת מתקבעת והופכת להתמכרות או דפוס (כאמור דרך מוכרת להימנע מרגש קשה).

לנשים, אגב, יש הרבה יותר לגיטימציה להביע רגש בתרבות שלנו, אבל הן בכל זאת מושפעות מההתניה התרבותית, בצורה אחרת. לא נדבר על זה כרגע.

ואז גברים מגיעים עם הפטנט המוכר הזה להימנעות מרגשות קשים, לקשר זוגי וליחסי מין וממשיכים אתו באותו אופן – כל פעם שמופיע מתח רגשי, ולא חסר לנו בחיים כאלה, אנחנו מחפשים את המילוט המוכר. גברים רבים ממשיכים למצוא פורקן באוננות בתדירות גבוהה אף עם פי שהם במערכת יחסים וזה לגיטימי.

כשהם באים כדי לפרוק מתח רגשי עם בת הזוג הם מגלים שיש שם עוד בנאדם ושהגוף שלה לא מוכן שישתמשו בו לצורך הזה.

מתחילים להבין מה קורה פה?

התופעה הרווחת היא שנוצרת "נעילה" – הגבר לא מסוגל להכיל את רגשותיו שמצטברים ויוצרים המון חרדה ולחץ, הוא רוצה לפרוק את זה בדרך כל שהיא. הדרך המוכרת והזמינה היא לפרוק במין.

גוף האישה חש בכוונה לא טהורה וננעל ואז היא חושבת שהיא לא מינית, שהיא לא בסדר, אשמה… זוהי בכמה מילים הטרגדיה של המיניות.

כוונה לא טהורה היא כוונה שיש בה מטרה חבויה – האישה חושבת שהגבר בא לעשות איתה אהבה, אבל בעצם הוא בא להשתמש בה כדי לפרוק את המתח הרגשי שלו.

כל התהליך הזה, ברוב המוחלט של המקרים, קורה ברמה לא מודעת ולכן אין לייחס להתנהגות הזאת כוונת זדון או אשמה.

האם האישה אחראית על הפורקן הרגשי של הגבר?

לא. רק הגבר בעצמו יכול להיות אחראי על רגשותיו. היא יכולה לעזור אם היא רוצה, אבל כל לקיחת אחריות מצידה תביא להעמקת התסביך.

אז מה עושים?

במילה אחת התפתחות. בשתי מילים – התפתחות רגשית. אין ברירה גבר יקר. כל הסיפור הזה מוביל אותנו אל הבלתי נמנע – התפתחות רגשית וקץ המלחמה של מי אשם ומי צודק.

כשגברים ילמדו להכיל את הרגש הבלתי נסבל שלהם הם כבר לא יצטרכו לפרוק אותו במין ואז יוכלו לעשות אהבה ולהתעלות למדרגת ההתפתחות הבאה שלהם.

הנשיות מזמינה את הגבריות להתפתח ולהתעלות אל מעשה האהבה שבו אין מאבקי כוח ושליטה.

כשגבר מסכים להתפתח לרמה הזאת הוא מגלה שהאישה שחשב ללא מינית הופכת להיות מאוד מינית, כי לנשים, אתם יודעים, אין את המגבלה הזאת שיש לגברים שאחרי שהם גומרים הם גמורים. הן יכולות להמשיך עוד ועוד.

למי שרוצה יותר תכלס אז הנה תרגול מומלץ:

מגע ללא מטרה – הכוונה למגע בהסכמה מתוך כוונה מלאה להעניק שלא למטרה לקבל משהו בתמורה. כמה דגשים למגע כזה:

1. שתף את בת זוגך שאתה רוצה להתנסות במגע ללא מטרה. בוא לתרגיל הזה כאשר אתה מוותר מראש על האפשרות שיקרה משהו מיני בסופו
2. רצוי להתחיל מחיבוק.
3. זהו מגע לא אירוטי או מיני בשום צורה, כולל ללא רמיזה מינית.
4. ללא מגע באזורים מיניים – שדיים, איבר מין (כולל ללא יד מחליקה בטעות כי לא שמתי לב)
5. הקפד על מגע נינוח ואיטי. שים לב שנוח לך.
6. בזמן המגע עליך להישאר נוכח על ידי שמירה על תשומת לב לתחושות בכפות ידיך, לנשימה שלך ולתחושות בגוף שלך.
7. לסרוגין שמור על תשומת לב למה שקורה אצל בת זוגתך – נשימה, תנועה, קול וכדומה.
8. חקור סוגי מגע שונים – מרפרף, חלקי, מגע מלא.
9. אם יש עוררות מינית – מעולה. זה לא אומר שצריך לעשות איתה משהו. היא נכללת במסגרת תחושות הגוף שלך. רק שים אליה לב וחוש את התחושה.
10. אם יש עוררות מינית אצל בת הזוג שלך גם מעולה. גם אז לא צריך לעשות איתה דבר. המשך במגע ושים לב מה התגובה הגופנית שלך לעוררות שלה.חשוב שהיא תרגיש בטוחה להתעורר מינית בנוכחותך מבלי שתנצל את המצב.
11. אם בת זוגך מזמינה אותך להמשיך למין וודא שההזמנה הזאת מפורשת. שאל אותה.
12. הכי חשוב – הנח לרגע בצד את נושא ההדדיות. התרגול הזה לא הדדי. הוא בשבילך ולמענך.

בסוף התרגיל מומלץ לשתף זה את זו – מה הרגשתם, מה נפתח לכם? איזה דבר חדש גיליתם? מה היה לכם נעים. אם עלו רגשות שתפו גם אותם – הרגשתי תיסכול, לחץ, בילבול, עצב… שתפו במחשבות שעלו לכם.

בשבילכם זאת אולי ארץ זרה אך ככל שתתרגלו מגע ללא מטרה כך הדחיפות לפורקן תלך ותקטן כי היכולת להכיל את הרגשות הקשים תלך ותגדל.

האמון של בת הזוג בכם ילך ויגבר ואז היא תוכל להרפות ולהתמסר..

בנוסף תחזור התשוקה והקירבה תהיה מתוך רגש של אהבה.